העימות הנוכחי בין ישראל לטורקיה יצא לאור עוד לפני שבירושלים ביקשו לחשוף אותו באופן רשמי. האמריקאים, באמצעות השליח המיוחד לסוריה, האשימו את ישראל במילים מפורשות בתקיפה האחרונה, ובכך הוציאו את הנושא אל פני השטח בין אם ישראל הייתה מעוניינת בכך ובין אם לאו. למרות שחילופי הצהרות מתלהמות הם דבר שבשגרה מצד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, הפעם מדובר בתקרית הקרובה ביותר לעימות צבאי ישיר, שמציבה את הצדדים בנקודת חיכוך צבאית ומדינית חסרת תקדים.
במהלך התקיפה בשדה התעופה באזור אידליב, הקפידה ישראל לוודא כי לא נוכחים חיילים טורקים במקום כדי למנוע פגיעה ישירה בהם שתביא להסלמה. צעד זה נעשה על רקע הצורך הישראלי לעצור את הכיבוש הזוחל שטורקיה מבצעת בשטח סוריה בשנים האחרונות. ללא פעולה ישראלית נחושה, קיים חשש ממשי כי בעוד שנים בודדות ישראל תתעורר למציאות אסטרטגית חדשה ומסוכנת, שבה כוחות צבאיים טורקיים ניצבים דרך קבע על הגבול הריבוני של מדינת ישראל ברמת הגולן.
במקביל להתפתחויות הצבאיות, הזירה המדינית משתנה עם חתימת ברית הגנה חדשה בין טורקיה, פקיסטן וערב הסעודית. ברית זו כוללת סעיף המבוסס על "סעיף 5" של אמנת נאט"ו, הקובע כי התקפה על אחת מהמדינות תיחשב כהתקפה על כולן. למרות שהברית טרם הופעלה באופן מעשי נגד ישראל, היא מהווה מקור לדאגה רבה, שכן היא מהדקת את שיתוף הפעולה בין הכוחות האסלאמיים ומייצרת נוסח המקרב את המדינות לתגובה צבאית משותפת במקרה של תקיפה.
