פריימריז הם תמיד מאבק בין שני כוחות: מצד אחד הקולות המאורגנים, הדילים, הרשימות והמחנות. מן הצד האחר, הקולות החופשיים של המתפקדים, אלה שמגיעים לקלפי עם שיקול דעת עצמאי ובוחנים מי באמת עבד עבורם. בתום מערכת בחירות יצרית, מתוחה ורוויית לחצים, מתפקדי הליכוד אמרו את דברם. הם לא בחרו ברשימת צעקות, אלא ברשימה של עשייה. לא רשימה שנולדה באולפנים או בקבוצות מאורגנות, אלא הנהגה ממלכתית, מנוסה ומחוברת למחנה הלאומי.
הצמרת שנבחרה משקפת אמת פשוטה: מתפקדי הליכוד יודעים להעריך את מי שנלחם על עקרונות המחנה, וגם את מי שיודע לנהל, לבצע ולהביא תוצאות. יריב לוין זכה באמון רחב משום שלא ברח מהמאבק על הרפורמה המשפטית. אפשר להסכים עם כל צעד ואפשר גם לבקר, אבל אי אפשר לקחת ממנו את העובדה שהוא עמד בחזית, ספג אש כבדה ולא ויתר על השקפת עולמו. בזמן שאחרים חיפשו מחיאות כפיים מהתקשורת, לוין בחר להילחם על מה שהוא מאמין בו.
אמיר אוחנה הוכיח שאפשר להיות איש ימין מובהק ובה בעת לכהן כיו"ר כנסת ממלכתי, מכובד ומאחד. הוא שמר על כבודה של הכנסת, ייצג את ישראל בכבוד בארץ ובעולם והראה שממלכתיות אינה חולשה או כניעה, אלא ביטחון בדרך ויכולת לכבד גם את מי שחושב אחרת.
ההישג הגדול של אופיר כץ אינו מקרי. כיו"ר הקואליציה הוא פעל בזירה פוליטית מורכבת, החזיק קואליציה תחת לחצים כבדים והוכיח יכולת, נאמנות וחריצות. מתפקדי הליכוד ראו את העבודה הזאת וידעו לתגמל אותה.
אשת הברזל והאישה הראשונה בליכוד, גם מקומה הגבוה של מירי רגב הוא תשובה לכל מי שממהר להספיד אותה. היא הגיעה לצמרת בזכות עבודה קשה, נוכחות בשטח ועשייה במשרד התחבורה. אפשר לאהוב את הסגנון שלה ואפשר פחות, אבל אי אפשר להתעלם מהיכולת שלה לעבוד ולהוביל ,להילחם ולהישאר מחוברת לבוחרים.
ישראל כ"ץ: גם בלי פריימריז – מקומו בצמרת
שר הביטחון ישראל כ"ץ קיבל שריון ולכן לא נדרש להתמודד ברשימה הארצית, אבל אסור לטעות: אילו היה מתמודד בפריימריז, אין ספק שהיה מועמד טבעי למקום גבוה בצמרת. ההישגים הביטחוניים בתקופת כהונתו, קבלת ההחלטות תחת לחץ וההתמודדות עם שורה של זירות ואיומים הציבו אותו במבחנים שמעטים משרי הביטחון בישראל נדרשו להם.
בתקופה מהמורכבות והמסוכנות שידעה המדינה, כץ הפגין נחישות, אחריות מדינית ויכולת להוביל את מערכת הביטחון. במבחן התוצאה הוא הוכיח את עצמו כאחד משרי הביטחון הטובים והמשמעותיים שהיו למדינת ישראל. השריון לא העניק לו מעמד שאינו שלו, הוא רק חסך ממנו התמודדות שבה סביר שהיה מוכיח פעם נוספת עד כמה הוא חזק ומוערך בקרב מתפקדי הליכוד.
יואב קיש: המתפקדים השיבו לערוצי התעמולה
גם ההישג של שר החינוך יואב קיש נושא מסר חשוב. במשך תקופה ארוכה ניסו גורמים פוליטיים ותקשורתיים לחסל אותו ציבורית. ערוצי התעמולה סימנו אותו, תקפו ללא הרף וניסו לצייר את כהונתו ככישלון. אלא שבפריימריז אין עורכים באולפן ואין פרשנים שקובעים את התוצאה, יש מתפקדים וקלפי. ומתפקדי הליכוד השיבו באופן ברור: אנחנו רואים את העבודה ומעריכים אותה.
קיש קיבל לידיו את אחד המשרדים המורכבים ביותר, אולי בתקופה המאתגרת ביותר בתולדות המדינה. מערכת החינוך נדרשה להתמודד עם מלחמה, פינוי יישובים, תלמידים שנעקרו מבתיהם, משפחות במילואים וחוסר ודאות מתמשך. בתוך המציאות הזאת הוא נדרש לנהל מערכת ענקית ובמקביל לעמוד מול מתקפה תקשורתית בלתי פוסקת. ההישג שלו הוא הוכחה לכך שהליכודניקים יודעים להבדיל בין תעמולה לבין עשייה, בין כותרות לבין עבודה ובין רעש תקשורתי לבין מנהיגות שמתמודדת עם המציאות.
אלי כהן – ניצחון של שטח, עבודה קשה וחברות
אבל הסיפור הגדול של הפריימריז הוא ניצחונו של השר אלי כהן, שסיים במקום הראשון ברשימה הארצית, בפער של יותר מ-3,000 קולות מאמיר אוחנה. אחריהם דורגו יריב לוין, מירי רגב ואופיר כץ.
אני כותב את הדברים גם מתוך היכרות אישית. עבדתי לצדו של אלי כהן וליוויתי אותו כיועץ אסטרטגי פוליטי, ולכן ראיתי מקרוב את מה שרבים בליכוד מכירים היטב: מדובר באחד הפוליטיקאים החרוצים, הקשובים והמחוברים ביותר לשטח. אדם שנאמן לתפקידו, עובד ללא הפסקה ואינו נזכר במתפקדים רק ערב הפריימריז.
אלי כהן בנה את כוחו בעשר אצבעות. לא באמצעות קיצור דרך, אלא בעבודה שיטתית: מפגש אחר מפגש, סניף אחר סניף ופעיל אחר פעיל. לאורך השנים הוא הקים סביבו גרעין אמיתי של אנשים טובים שמאמינים בו (הקבינט של אלי), מעריכים אותו ואוהדים אותו. וצוות יועצים וראש מטה מוכשר ונאמן. זה לא היה מנגנון זמני ליום הבחירות, אלא קשר עמוק שנבנה בעקביות ובאמון.
המקום הראשון שלו אינו רק הישג פוליטי אישי. הוא מסר לכל מי שרוצה להצליח בליכוד: השטח זוכר מי הגיע אליו, מי הקשיב לו ומי נשאר לצדו גם כשלא היו בחירות באופק. המאורגנים אולי יודעים להכין רשימות, לסמן שמות ולנהל דילים. אבל בסופו של יום, כשהקולות החופשיים מגיעים לקלפי, הם מסוגלים לשבור את התבניות ולהחזיר את ההכרעה לידי המתפקדים.
ההספדים כבר התחילו: כך מנסים להחליש את הליכוד מבפנים
וזו הבשורה האמיתית של הפריימריז: הליכוד בחר באנשים שנלחמו, עבדו והביאו תוצאות. רשימה ממלכתית, לאומית ומנוסה, שמכירה את הציבור ומחוברת אליו. במבחן שבין הדיל לבין הדרך, הפעם הדרך נצחה.
