החגיגה הדמוקרטית הכי גדולה במדינת ישראל הסתיימה, ולליכוד יש רשימה מעולה: אנשי עשייה ותיקים לצד שמות חדשים, רשימה שמשקפת את רצון הבוחרים. מדהים לראות איך באולפנים היו עסוקים בפריימריז של הליכוד, בעיקר בחיפוש אחר חסרונות. ימים שלמים של קמפיין הפחדה והנדסת תודעה, שבהם הסבירו לנו בדרמטיות שהנה הנה, החרדים משתלטים על התנועה.
מעניין איזה שקט היה באותם אולפנים כשהליכודניקים החדשים התפקדו במטרה להשפיע על הימין מבפנים. אז זו הייתה אזרחות למופת. אבל הפעם? פאניקה באולפנים, שהלכה והתגברה ככל שהתקרבו הפריימריז. ואז נפתחו הקלפיות והמציאות ניצחה את קמפיין ההפחדה. המועמדים שסומנו כחלק מאותם דילים לא כבשו את המקומות הגבוהים, והציבור הליכודי הוכיח שוב שהוא יודע לחשוב ולהחליט בעצמו.
תראו את אלמוג כהן. נכנס ברגע האחרון, בלי קמפיין גדול, אפילו בלי שילוט, והשטח בחר בו כי הציבור העריך את העשייה שלו. אז לא, אף אחד לא גנב את הליכוד. ובעוד שבמפלגות אחרות רשימות ומועמדים נקבעים לעיתים בחדרים סגורים, הליכוד ירד לשטח ונתן למתפקדים לקבוע. והתוצאה היא נבחרת חזקה, מגוונת ולוחמת, שתצטרך להתמודד עם האתגרים הביטחוניים, המדיניים והחברתיים שמחכים לנו.
אז אפשר להפסיק עם כל סיפורי האימה. אף אחד לא גנב את הליכוד ואף אחד לא חטף אותו. היו בחירות – הליכודניקים בחרו. ועכשיו נגמרו המחנות והחשבונות. הגיע הזמן להתאחד לקראת יום הבוחר. ולחברים בשמאל שכל כך מודאגים ממה שקורה בימין, תודה על הדאגה, אנחנו נסתדר. אולי הגיע הזמן שתתחילו לדאוג קצת למה שקורה אצלכם.
