איזה שבוע מדהים עבר על הדמוקרטיה הישראלית. התעוררנו בבוקר, ופתאום הכל ברור: מי שבורח מהמליאה בזמן ההמנון מקבל תפקיד בכיר. מי שמכריז "אנחנו אדוני הארץ" בחתונה באום אל-פחם מקבל סגנות יו"ר הכנסת על מגש כסף. ומי שמסרב לגנות את חמאס הופך למועמד לשר. זו לא בדיחה, רגע אחרי שחברי המפלגות הערביות קמו ויצאו מהמליאה בזמן שירת התקווה, היום אחמד טיבי וואליד טאהא מתמנים לסגני יו"ר הכנסת.

אחרי שנטשו בזמן התקווה: ח"כ מהמשותפת דורש לשנות את ההמנון
ואז טיבי לוקח מיקרופון בחתונה באום אל-פחם ואומר בערבית, בלי להתבייש: "אנחנו אדוני הארץ". שעות אחרי שנשבע. גם יוסף ג'בארין, כמה מפתיע, ממשיך לסרב לגנות את חמאס. כשבן גביר שואל אותו בזמן ההשבעה "למי אתה מתחייב – לחמאס?", הוא לא ממהר להכחיש. הוא מדבר על "אין פתרון צבאי", על "התנגדות", על הכל חוץ ממילה אחת פשוטה: טרור.
ובזמן שכולם מדברים על אחדות ואומרים "צריך לעבוד ביחד", מנהיגי השמאל רצים להתחבק עם המפלגות הערביות שביצעו מחטף בחירות. נותנים להם תפקידי מפתח, נותנים להם כוח, נותנים להם את המפתחות. ככה בדיוק נראית כניעה.
