שיתוק פנים שמופיע בתוך שעות יכול להיות אירוע מטלטל- וגם כזה שמחייב בירור רפואי. עבור טל, בן 76, ההתמודדות החלה בבוקר אחד, כשהתעורר וגילה שחצי מפניו משותקות. לאחר חודשים של כאבים וחוסר יכולת למצמץ, ובתום טיפול תרופתי שלא הביא לדבריו לשיפור, הוא פנה לטיפול בפוטוביומודולציה -שימוש באור בעוצמה נמוכה שנחקר בשנים האחרונות גם כאפשרות שיקומית עבור אנשים המתמודדים עם תסמונת בל.
"העין שלי נשארה פתוחה במשך חצי שנה"
טל, פנה בתחילת הדרך לרופא בקופת החולים וקיבל קורטיזון ותרופות נוספות. בהמשך התייעץ גם עם רופא מומחה, אך לדבריו מצבו לא השתפר. "סבלתי מכאבים עזים בפנים ובאוזניים, לא יכולתי לתפקד, העין שלי נשארה פתוחה במשך חצי שנה בלי יכולת למצמץ", הוא משחזר. בהמשך, הגיע לד"ר שגית באטון, מומחית ברפואת הפה והלייזר במרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת. "היא הסבירה לי שבשנים האחרונות התפרסמו יותר ויותר מחקרים שמעידים שלטיפול בלייזר רפואי עשוי להיות תפקיד גם בשיקום עצבי הפנים. אמרתי לעצמי שאין לי מה להפסיד. היום אני יכול לומר שהיא הצילה לי את הפנים. בתוך כמה טיפולים הכאב נעלם ולא נותר שום סימן לשיתוק", מספר טל. חשוב להדגיש כי מדובר בעדותו האישית של מטופל, שאינה כשלעצמה הוכחה ליעילות הטיפול.
מהי תסמונת בל?
תסמונת בל (Bell's palsy) היא שיתוק או חולשה פתאומיים של שרירי צד אחד של הפנים, הנגרמים מפגיעה בעצב הפנים. ברוב המקרים לא ניתן לזהות גורם חד-משמעי, ולכן היא מוגדרת כשיתוק פנים היקפי אידיופתי. התסמינים יכולים להתפתח בתוך שעות עד ימים ולכלול צניחה של צד הפנים, קושי בחיוך ובהבעות פנים, ריור וקושי לסגור את העין בצד שנפגע. שיתוק פנים פתאומי אינו מצב שכדאי לאבחן לבד. תסמינים בפנים יכולים להופיע גם במצבים רפואיים אחרים, ולכן יש צורך בהערכה רפואית ובשלילת גורמים אחרים לשיתוק. במקרה של טל, הפגיעה התבטאה גם בחוסר יכולת למצמץ במשך תקופה ממושכת. היכולת לסגור את העין חשובה במיוחד: כאשר העפעף אינו נסגר באופן מלא, העין עלולה להתייבש והקרנית עלולה להיפגע.
הטיפול המקובל: סטרואידים והגנה על העין
הטיפול בתסמונת בל מתמקד בראש ובראשונה בניסיון להשיב את תפקוד עצב הפנים ולצמצם את הסיכון לפגיעה ממושכת. על פי ההנחיות הרפואיות, סטרואידים הם בדר"כ הטיפול המרכזי במבוגרים, כאשר להתחלת הטיפול בשלב מוקדם יש חשיבות בסיכויי ההחלמה. במקרים מסוימים משולב גם טיפול אנטי-ויראלי, בהתאם למצב המטופל ולהערכת הצוות הרפואי. כאשר השיתוק חמור או נמשך לאורך זמן, תהליך השיקום עשוי לכלול גם פיזיותרפיה ותרגול של שרירי הפנים.
הטיפול באור: מהי פוטוביומודולציה?
הטיפול שקיבל טל מכונה פוטוביומודולציה, מדובר בשימוש באור בעוצמה נמוכה באמצעות לייזר רפואי או נורות LED, בטווחי האור האדום והקרוב לאינפרא-אדום. לדברי ד"ר באטון, האנרגיה נספגת בתאים ומשפיעה על תהליכים ביולוגיים הקשורים לייצור אנרגיה תאית, הפחתת דלקת, שיכוך כאב ועידוד תהליכי תיקון וריפוי של רקמות ועצבים. בניגוד ללייזר כירורגי, הטיפול אינו מבוסס על חימום או הרס של הרקמה.
פוטוביומודולציה נחקרה גם בהקשר של תסמונת בל. מטא-אנליזה שפורסמה ב-2024 וכללה 12 מחקרים ובהם 597 מטופלים מצאה שיפור במדדים של חומרת שיתוק הפנים, סימטריית הפנים ותפקוד הפנים בקרב מטופלים שקיבלו טיפולי לייזר בהשוואה לקבוצות ביקורת. סקירה שיטתית נוספת מ-2024 הגיעה למסקנות מעודדות לגבי תפקוד שרירי הפנים, כאב וכוח השרירים, אך החוקרים עצמם הדגישו את השונות הגדולה בין המחקרים – בין היתר באורכי הגל, במינונים ובפרוטוקולי הטיפול – וקבעו כי נדרשים מחקרים אקראיים מתוכננים היטב ופרוטוקולים אחידים כדי לבסס את הממצאים.
טיפול מבטיח – אך עדיין לא תחליף לטיפול המקובל
למרות התוצאות המעודדות בחלק מהמחקרים, חשוב לדעת כי פוטוביומודולציה אינה נחשבת כיום תחליף לטיפול הרפואי המקובל בתסמונת בל. סקירת ראיות קלינית של AAFP קבעה כי אין עדיין ראיות המוכיחות שטיפול בלייזר יעיל יותר מהטיפול הרפואי הסטנדרטי. כלומר, הספרות המדעית החדשה מצביעה על פוטנציאל טיפולי ושיקומי, אך עדיין נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע באילו מטופלים הטיפול מועיל במיוחד, מהו הפרוטוקול האופטימלי ומהי השפעתו ארוכת הטווח.
"המפתח להצלחה הוא האבחון"
הפוטוביומודולציה מיושמת גם בתחום כאבי הפנים, הלסת והמיגרנה. כאבי פנים יכולים לנבוע ממגוון מצבים, ובהם מתח שרירי, שחיקת שיניים, הפרעות במפרקי הלסת וכאב ממקור עצבי – ולכן אבחון מקור הכאב הוא שלב משמעותי לפני בחירת הטיפול. "יותר ויותר מטופלים מחפשים פתרונות לא פולשניים ושאינם מתבססים רק על טיפול תרופתי ממושך. המפתח להצלחה הוא האבחון, בחירת המטופל והתאמה מדויקת של פרוטוקול הטיפול", מסכמת ד"ר באטון. המקרה של טל מציג תוצאה חיובית לאחר טיפול בפוטוביומודולציה, אך הוא גם מדגיש נקודה רחבה יותר: בשיתוק פנים פתאומי, הצעד הראשון אינו בחירת טיפול חדשני אלא אבחון רפואי מהיר, טיפול מוקדם והגנה על העין. רק לאחר מכן ניתן לבחון, בהתאם למצבו של המטופל ובהתייעצות עם אנשי מקצוע, גם אפשרויות שיקום נוספות.
