במשך שנים ה-BMI היה אחד המדדים המרכזיים להערכת עודף משקל והשמנה, אבל מחקר חדש שפורסם השבוע מעלה כי המספר המוכר הזה עלול שלא לספר את כל הסיפור. אדם יכול להיות בעל BMI שנחשב תקין – ובכל זאת להיות בעל הצטברות שומן באזור הבטן הקשורה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
המחקר, שפורסם ב-11 באוגוסט ב־Journal of the American College of Cardiology (JACC), כתב העת המרכזי של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, מצא כי הוספת מדדים כמו היקף המותניים והיחס בין היקף המותניים להיקף הירכיים יכולה לספק מידע חשוב על הסיכון הקרדיווסקולרי שאינו מתקבל מה-BMI לבדו.
יותר מ-260 אלף בני אדם וכ-20 שנות מעקב
חוקרים במסגרת Cross-Cohort Collaboration בחנו נתונים של יותר מ-260 אלף בני אדם, לאורך תקופת מעקב ממוצעת של כ-20 שנה. המשתתפים היו בעלי נתונים על היקף המותניים או היחס בין המותניים לירכיים, והחוקרים בחנו את הקשר לתשעה תוצאים בריאותיים, ובהם התקף לב קטלני ולא קטלני, שבץ קטלני ולא קטלני, אי-ספיקת לב, פרפור פרוזדורים, מחלת לב כלילית, מחלות לב וכלי דם, תמותה ממחלות לב ותמותה מכל סיבה. המטרה הייתה לבדוק האם שילוב מדדים של השמנה בטנית לצד BMI יכול לשפר את הערכת הסיכון העתידי למחלות לב וכלי דם.
BMI תקין – אבל השומן הבטני גבוה
אחד הממצאים הבולטים במחקר נמצא דווקא בקרב אנשים שהוגדרו כבעלי משקל תקין על פי BMI. בקרב קבוצה זו, 5% היו בעלי היקף מותניים גבוה ו-18% היו בעלי יחס מותניים-ירכיים גבוה. בקרב אנשים שסווגו כבעלי עודף משקל, 39% היו בעלי היקף מותניים גבוה ו-40% בעלי יחס מותניים-ירכיים גבוה. המשמעות היא שסיווג אדם כבעל "משקל תקין" על בסיס BMI בלבד אינו בהכרח משקף את פיזור השומן בגופו. לדברי ד"ר זיינה א' דרדרי, החוקרת הראשית במחקר: "הממצאים שלנו מדגישים את החשיבות הקריטית בזיהוי הצטברות מוגברת של שומן במרכז הגוף, גם בקרב אנשים עם BMI תקין או BMI בטווח של עודף משקל. הסתמכות על BMI בלבד עלולה להביא לסיווג שגוי של הסיכון הקרדיווסקולרי במגוון רחב של תוצאים קרדיווסקולריים".
הסיכון היה גבוה בעד 50%
הממצאים היו משמעותיים גם כאשר החוקרים בחנו את הסיכון בפועל: אנשים שהוגדרו כבעלי משקל תקין או עודף משקל על פי BMI, אך היו בעלי היקף מותניים או יחס מותניים-ירכיים גבוהים, היו קשורים לסיכון גבוה ב-15% עד 50% ברוב התוצאים שנבדקו. מנגד, בקרב אנשים שהוגדרו כסובלים מהשמנה על פי BMI אך היו בעלי היקף מותניים נמוך, לא נמצא הבדל מובהק בסיכון לרוב התוצאים בהשוואה לאנשים בעלי משקל תקין והיקף מותניים נמוך. החריג היה תמותה מכל סיבה, שבה נמצא סיכון נמוך יותר. לדברי ד"ר דרדרי, "אנו מעודדים רופאים להביא בחשבון את פיזור השומן במרכז הגוף לאורך כל טווח ה־BMI בעת הערכת הסיכון הקרדיווסקולרי במסגרת מניעה ראשונית".
אז מה הבעיה ב-BMI?
BMI מחושב באמצעות חלוקת המשקל בקילוגרמים בגובה במטרים בריבוע, והוא משמש באופן נרחב להגדרת עודף משקל והשמנה. אלא שהמדד אינו יכול להראות כיצד השומן מפוזר בגוף. החוקרים מציינים כי שומן ויסצרלי – השומן המקיף את האיברים הפנימיים באזור הבטן -– נקשר למחלות כרוניות ובהן מחלות לב וסוכרת.
פרופ' מייקל בלאהא, מחבר בכיר במחקר ומנהל המחקר הקליני במרכז Ciccarone למניעת מחלות לב וכלי דם באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, הסביר: "נראה כי היקף המותניים והיחס בין המותניים לירכיים מסווגים מחדש את הסיכון שהוגדר באמצעות ספי ה-BMI המסורתיים". לדבריו, החוקרים זיהו אנשים שהוגדרו כבעלי משקל תקין מבחינה קלינית, אך היו בעלי הצטברות מוגברת של שומן במרכז הגוף ויחס מותניים-ירכיים גבוה – נתונים שנקשרו לסיכון גבוה יותר ברוב התוצאים שנבדקו.
"הגיע הזמן להפסיק להתמקד רק ב-BMI"
הממצאים הובילו גם להתייחסות חריגה מצד העורך הראשי של JACC, פרופ' הרלן קרומהולץ מאוניברסיטת ייל. "הגיע הזמן להפסיק להתמקד רק במדד מסת הגוף", אמר קרומהולץ. לדבריו, המחקר, המבוסס על נתונים של מאות אלפי משתתפים במחקרי עוקבה גדולים, מראה כי היקף המותניים והיחס בין המותניים לירכיים מספקים מידע חשוב על הסיכון הקרדיווסקולרי -גם בקרב אנשים שה-BMI שלהם נחשב תקין. "המקום שבו השומן מפוזר חשוב, והמדדים הפשוטים האלה צריכים להיות חלק מהערכה שגרתית של הסיכון הקרדיווסקולרי", הוסיף.
גם למחקר יש מגבלות
לצד הממצאים, החוקרים מציינים מספר מגבלות. במחקר לא היו נתונים על רמת הפעילות הגופנית, התזונה או הסיכון הגנטי להשמנה – גורמים שעשויים להשפיע על התפתחות מחלות לב וכלי דם. בנוסף, היקף המותניים והיחס בין המותניים לירכיים נמדדו פעם אחת בלבד, ולכן המחקר אינו מאפשר לבחון באופן מלא כיצד שינויים בהצטברות השומן הבטני לאורך השנים משפיעים על הסיכון.
לא רק המשקל – גם המקום שבו השומן מצטבר
המחקר אינו מבטל את השימוש ב-BMI, אך הוא מצביע על מגבלה משמעותית בהסתמכות עליו לבדו. לפי הממצאים, מדידת היקף המותניים והיחס בין המותניים לירכיים עשויה להוסיף מידע חשוב להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם.
השורה התחתונה: גם אם ה-BMI שלכם נמצא בטווח התקין, הוא אינו בהכרח משקף לבדו את הסיכון הקרדיווסקולרי. כשמדובר בבריאות הלב, לא רק כמות המשקל חשובה – אלא גם המקום שבו השומן מצטבר בגוף.
