מחסור בתרופות אינו נעצר בהכרח בגבולות של מדינה אחת. שיבושים במפעלי ייצור, מחסור בחומרי גלם ובעיות בשרשרת האספקה עלולים להשפיע על זמינות תרופות בשווקים שונים – וההתמודדות עם התופעה ממשיכה להעסיק את רשויות הבריאות באירופה. אתמול (רביעי) קיימה הסוכנות האירופית לתרופות, EMA, ישיבה של קבוצת העבודה האירופית האחראית למעקב אחר מחסורי תרופות ולתיאום בין רשויות התרופות במדינות האיחוד.
התרופות החיוניות שכבר נקלעו למחסור
הדיון מגיע לאחר שבחודשים האחרונים נאלצה אירופה להתמודד עם מחסורים משמעותיים בתרופות חיוניות. בין הבולטים שבהם נמצאות ifosfamide ו-cyclophosphamide – תרופות המשמשות לטיפול בסוגים שונים של סרטן.
בדיונים קודמים של הגופים האירופיים הוגדר המחסור בתכשירים תוך-ורידיים המכילים את שני החומרים כקריטי. במסמכי EMA מיוני 2026 נכתב כי האספקה נותרה בלתי מספקת ובלתי צפויה, וכי חלו שינויים תכופים ומשמעותיים בתחזיות האספקה.
הסוכנות האירופית קיימה בעקבות זאת שיחות עם יצרנים וספקים חלופיים באיחוד האירופי ובמדינות נוספות, ואף קיימה דיונים עם ה-FDA ורגולטורים בינלאומיים אחרים בניסיון להתמודד עם המחסור. בחודש יולי פרסם הגוף האירופי האחראי למחסורי תרופות המלצות להתמודדות עם המחסור בשתי התרופות, שכללו צעדים שנועדו להגדיל את הזמינות ולצמצם את הפגיעה בחולים.
יותר מ-200 חומרים פעילים מוגדרים קריטיים
המחסורים האחרונים הם חלק מבעיה רחבה יותר שמטרידה את מערכת הבריאות האירופית. לפי EMA, ברשימת התרופות הקריטיות של האיחוד האירופי נמצאים כיום יותר מ-200 חומרים פעילים הנחשבים חיוניים לתפקוד מערכות הבריאות. הכללת תרופה ברשימה אינה מעידה שקיים בה מחסור. הרשימה נועדה לזהות תרופות שבהן שיבוש ממושך באספקה עלול לגרום נזק משמעותי למטופלים ולמערכת הבריאות, במיוחד כאשר קיימות מעט חלופות טיפוליות או שאין חלופה מתאימה.
הסיבות למחסורים יכולות להיות מגוונות: בעיות במפעלי ייצור, פגיעוּת בשרשרת האספקה, זמינות חומרי גלם ותחרות עולמית על משאבים. משבר הקורונה ומתחים גיאופוליטיים בשנים האחרונות המחישו, לפי הסוכנות האירופית, עד כמה שרשראות האספקה של תרופות עלולות להיות פגיעות
ומה המשמעות עבור ישראל?
בשלב זה חשוב לסייג: אין בפרסום של EMA על הישיבה שהתקיימה אתמול מידע המצביע על מחסור חדש בישראל, וגם לא פורסמה רשימת תרופות מהישיבה האחרונה שממנה ניתן להסיק כי האספקה בישראל צפויה להיפגע. עם זאת, אירועים באירופה עשויים להיות רלוונטיים גם למדינות מחוץ לאיחוד כאשר מקור הייצור, חומרי הגלם או הספקים משותפים למספר שווקים. משום כך, מחסור בינלאומי בתרופה מסוימת יכול להפוך גם לסוגיה מקומית – בהתאם למלאי הקיים בישראל, ליצרנים שמהם נרכשת התרופה ולזמינות של חלופות טיפוליות. השאלה המרכזית כעת היא אילו מחסורים נדונו בישיבת ה-SPOC האחרונה והאם מדובר בתרופות המשווקות גם בישראל. תשובה לכך תתאפשר לאחר פרסום סיכום הישיבה על ידי הסוכנות האירופית ובחינת מצב האספקה המקומי.
אירופה מנסה למנוע את המחסור הבא
בשנים האחרונות הרחיב האיחוד האירופי את המנגנונים שנועדו להתמודד עם מחסורי תרופות. קבוצת ה-SPOC מסייעת להעביר מידע בין רשויות התרופות במדינות השונות, בעוד קבוצת ההיגוי האירופית MSSG מוסמכת לתאם צעדים דחופים כאשר מתפתח מחסור משמעותי.בין היתר, הרשויות יכולות לעקוב אחר היצע וביקוש של תרופות קריטיות, לגבש המלצות לצמצום מחסורים ולבחון חולשות בשרשראות האספקה. באירופה פועל גם מנגנון סולידריות שמאפשר למדינות האיחוד והאזור הכלכלי האירופי לבקש סיוע ממדינות אחרות בעת מחסור קריטי. עבור ישראל, ההתפתחויות באירופה הן בעיקר תמרור למעקב בשלב זה – ולא עדות לכך שמחסור חדש כבר הגיע לכאן. התמונה המלאה צפויה להתבהר עם פרסום תוצאות הדיון האירופי והמידע על התרופות שנמצאות כעת תחת מעקב.
