דלג לתוכן הראשי
צילום מסך
צילום מסך

שמות המתפללים נחשפו אחרי עשרות שנים: התגלית המצמררת בווילנה

אפרת ברינר
אפרת ברינר

שרידי הבימה המרכזית, חלקים מעזרת הנשים, רצפות צבעוניות ולוחיות הנושאות את שמות המתפללים נחשפו בחפירות בבית הכנסת הגדול של וילנה – שהיה במשך מאות שנים מרכז החיים היהודיים בעיר • בין הממצאים גם לוחית שעליה עשרת הדיברות • בית הכנסת נבזז בידי הנאצים ובהמשך נהרס בידי השלטון הסובייטי, וכעת הממצאים מאפשרים הצצה אישית ונדירה אל הקהילה שהתפללה במקום לפני חורבנו


ממצאים ארכיאולוגיים חדשים שנחשפו לאחרונה בבית הכנסת הגדול של וילנה שופכים אור נוסף על החיים היהודיים שהתנהלו במשך מאות שנים באחד מבתי הכנסת החשובים בעיר. במסגרת החפירות נחשפו שרידים מרשימים של הבימה המרכזית, חלקים מעזרת הנשים ורצפות צבעוניות המעוטרות בדוגמאות של פרחים וצורות גיאומטריות. לצד שרידי המבנה נמצאו גם פריטים אישיים יותר – בהם לוחיות מושב שעליהן שמותיהם של מתפללים קבועים ולוחית שעליה עשרת הדיברות.

החשיבות של הממצאים אינה מסתכמת במבנה עצמו. לצד השרידים האדריכליים, החוקרים מצאו פריטים שמחברים את האתר לאנשים שהתפללו בו. לוחיות המושב שנחשפו נושאות שמות של מתפללים קבועים בבית הכנסת. בכך הן מאפשרות לארכיאולוגים לעבור מהסיפור הרחב של המבנה והקהילה אל האנשים שהיו חלק מחיי היום־יום במקום.

ג'ון זליגמן מרשות העתיקות הסביר את משמעות הגילויים: "הממצאים מעניקים לנו היכרות מרגשת, כמעט אישית, עם האנשים שהתפללו כאן ועם חיי הקהילה שסבבו סביב בית הכנסת במשך מאות שנים". בין הפריטים שנמצאו נמצאת כאמור גם לוחית שעליה עשרת הדיברות.

אחד הממצאים הבולטים הוא שרידיה של הבימה – הבמה המרכזית בבית הכנסת שממנה נקראת התורה ונערכת התפילה. החוקרים חשפו חלקים משמעותיים ממנה, ולצדם שרידים מעזרת הנשים. בנוסף נמצאו רצפות צבעוניות המעוטרות בדוגמאות פרחוניות וגיאומטריות, שמאפשרות לקבל מושג טוב יותר על מראהו הפנימי של בית הכנסת לפני שנהרס.

הממצאים מצטרפים לשורה ארוכה של תגליות שנחשפו באתר לאורך שנות החפירה. כיום אף מוצגת בווילנה תערוכה המוקדשת לגילויו מחדש של בית הכנסת הגדול באמצעות ממצאים ארכיאולוגיים, יצירות אמנות ושרידים היסטוריים.

בית הכנסת הגדול נבנה במאה ה-17 בסגנון ששילב מאפיינים מתקופות הרנסנס והבארוק, והיה במשך מאות שנים מוקד מרכזי של החיים היהודיים בווילנה. חשיבותו הייתה גדולה במיוחד משום שווילנה הייתה אחד המרכזים החשובים של העולם היהודי במזרח אירופה. בית הכנסת לא שימש רק מקום תפילה, אלא היה חלק ממרכז קהילתי ודתי רחב שסביבו התנהלו חיי הקהילה. העיר הייתה מזוהה במיוחד עם עולם התורה והלימוד היהודי, וזכתה לכינוי "ירושלים דליטא".

סופו של בית הכנסת הגיע במהלך המאה ה-20. בשנת 1941, בזמן הכיבוש הנאצי של וילנה, בית הכנסת נבזז ונפגע. המבנה לא נעלם לחלוטין באותה עת, אך לאחר מלחמת העולם השנייה השלטון הסובייטי הרס את שרידיו. בכך נעלם מהנוף אחד הסמלים הבולטים ביותר של החיים היהודיים בעיר. אלא שעשרות שנים לאחר מכן החל האתר לספר מחדש את סיפורו – הפעם באמצעות מה שנותר מתחת לפני הקרקע.

מאז 2011 מתקיים במקום מאמץ ארכיאולוגי משותף בהשתתפות גורמים מליטא ומישראל, בהם החברה הארכיאולוגית הליטאית, רשות העתיקות והקהילה היהודית בליטא. לאורך השנים הצליחו החוקרים לחשוף בהדרגה חלקים שונים של בית הכנסת ושל המתחם שסביבו. הממצאים החדשים ממשיכים את התהליך הזה ומוסיפים פרטים חדשים לתמונה ההיסטורית.

העניין בתגליות כבר חורג מאתר החפירות עצמו. במאי נפתחה במוזיאון לתרבות וזהות יהודית בליטא תערוכה בשם "חשיפת בית הכנסת הגדול של וילנה", המציגה את סיפורו של בית הכנסת ואת גילויו מחדש באמצעות הממצאים שנחשפו בחפירות. התערוכה צפויה להימשך עד סוף דצמבר.

בית הכנסת הגדול בווילנה | צילום מסך

הייחוד של התגלית הנוכחית נמצא בשילוב שבין שרידי המבנה לבין הפריטים האישיים. הבימה, עזרת הנשים והרצפות מאפשרות להבין כיצד נראה המקום. לוחיות המושב והשמות שעליהן מאפשרים להתקרב לאנשים שישבו בתוכו. לכן, מבחינת החוקרים, החפירה אינה עוסקת רק בשחזורו של בניין שנעלם. היא מאפשרת להרכיב מחדש חלקים מסיפורה של קהילה יהודית שלמה שחייה סבבו במשך מאות שנים סביב בית הכנסת – עד לחורבנה בתקופת השואה.

יותר משמונה עשורים לאחר שבית הכנסת נבזז, השרידים שנשארו מתחת לאדמה מחזירים בהדרגה אל פני השטח את המקום – ובעיקר את סיפורם של האנשים שהתפללו בו.