המתח בליכוד מגיע לשיאו בעקבות תחילת הדיון הערב (רביעי) בבית המשפט העליון שאמור לקבל החלטה בעתירות שהוגשו על ידי המועמדים השונים, כשעוד הערב תיוודע בליכוד הבשורה האם הסאגה המשפטית הארוכה, שהדירה שינה מלא מעט שרים, חברי כנסת ומועמדי המחוזות עומדת בפרק האחרון לסיומה, או שבדיוק להיפך- הדרמה רק בראשיתה.
לא רק ההחלטה לכאן או לכאן, שתשפיע בעיקר על העותרים ועל מועמדים אחרים המחכים למוצא פיו של בית המשפט ונח פה על הכף, אלא עצם קיומם של הפריימריז בכלל, וזאת בעקבות הודעתו של בא כוח התנועה עו"ד אילן בומבך לקראת הדיון כי קבלת החלטה כלשהי הלילה עשויה להביא לדחייה של שבועיים בקיום הבחירות הפנימיות, מה שיגדיל משמעותית את הסיכוי שהפריימריז יתבטלו לחלוטין בשל סד הזמנים הלא אפשרי עד לסגירת רשימות המועמדים בוועדת הבחירות המרכזית.
סימן מעודד אחד לכך שהמפלגה תוכל לעמוד בלוח הזמנים ולקיים את הליך הבחירות המוקדמות כמתוכנן ביום שני הקרוב, הוא החלטתה של השופטת דפנה ברק ארז לקיים כבר היום את הדיון. אלא שהמועד הקובע מבחינת הליכוד הוא לא הדיון אלא מועד קבלת ההחלטה. רק לאחר החלטת בית המשפט, ואחרי שכל הנהלים יהיו ברורים, לגבי ריצת הח"כים ברשימה הארצית או במחוזות וכן תוצאות. העתירות השונות הנוגעות לייצוג מגזרים שונים העומדים כעת בבסיס העתירות בבית המשפט, תוכל הנהלת הליכוד לצאת לדרך בפועל ולהיערך למבצע הלוגיסטי הגדול ביותר הקיים במפלגה דמוקרטית, עם פריסת 90 אתרי הצבעה, עשרות מועמדים וכ- 140 אלף בעלי זכות בחירה.
בהחלטתה כתבה השופטת דפנה ברק-ארז: "בשים לב לאמור בבקשה ולעמדות הצדדים שהוגשו, הדיון בתיק יתקיים היום בפני הרכב בשעה 21:00". עם זאת, כאמור, עצם הקדמת הדיון אינה אומרת שהעליון צפוי לתת החלטה כבר הערב. ההחלטה שניתנה עוסקת במועד הדיון בלבד. ההרכב יכול לשמוע את טענות הצדדים, לקיים דיון משפטי ולהחליט בהמשך אם ומתי לתת החלטה. לכן, בשלב זה אין לקבוע כי ההכרעה בעתירה תינתן הלילה.
הדיון בבג"ץ שעשוי להציל את הפריימריז בליכוד הוקדם להערב
במרכז העתירה עומדת סוגיה משמעותית הנוגעת לאופן שבו תיבחר רשימת הליכוד לכנסת: האם חברי כנסת, שרים וסגני שרים מכהנים יוכלו להתמודד גם במשבצות המחוזות והמגזרים, או שהמשבצות הללו יישמרו למועמדים שאינם נבחרי ציבור מכהנים. העתירה הוגשה על ידי ח"כ עפיף עבד, והיא מגיעה לאחר מאבק ממושך בתוך הליכוד סביב שינוי שיטת הפריימריז.
קיומם של הפריימריז בליכוד בשבוע הבא בסכנה אמיתית, כך אמר היום גורם בכיר בליכוד בעקבות הערעורים שהגישו גורמים במפלגה המבקשים לערער על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לאפשר התמודדות של חברי הכנסת במחוזות. לדבריו, במידה שלא תתקבל החלטה עד סוף היום ידרשו כשבועיים להיערך לבחירות המקדימות , דבר שעשוי לבטל לגמרי את הפריימריז.
לדברי הבכיר, כפי שנמסר גם לבגץ על ידי עו"ד אילן בומבך, במידה שלא תתקבל תשובה עוד היום מבית המשפט העליון, לא ניתן יהיה להיערך לוגיסטית לפריימריז, הכוללים 90 אתרי הצבעה, הדפסת פתקי מועמדים, שכירת עובדים ועוד. בשל סד הזמנים הצפוף כל קיומם של הבחירות הפנימיות בסכנה וזאת בשל העובדה ש8 בספטמבר הוא המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית.
המשמעות הפוליטית של הסוגייה גדולה. משבצות המחוזות נועדו לאורך השנים לאפשר כניסה של מועמדים חדשים לרשימת הליכוד באמצעות התמודדות בזירה גיאוגרפית מצומצמת יותר. במערכת שבה ההתמודדות ברשימה הארצית מחייבת השגת תמיכה רחבה מכלל מתפקדי המפלגה, ההתמודדות במחוז יכולה להוות מסלול נגיש יותר למועמד שמחזיק בכוח פוליטי באזור מסוים. האפשרות לפתוח את המחוזות גם בפני חברי כנסת ושרים משנה את מאזן הכוחות הזה באופן משמעותי.
הסוגייה הפכה לחלק מרכזי מהמאבק על מבנה הפריימריז בקיץ האחרון. ב-13 ביולי אישרה ועדת החוקה של הליכוד מתווה לקראת הפריימריז, שכלל בין היתר שינוי משמעותי בכללי ההתמודדות. במסגרת המתווה שהוצג על ידי השר חיים כץ, הוצע לאפשר לשרים, סגני שרים וחברי כנסת להתמודד גם במשבצות המחוזות והמגזרים – משבצות שבעבר נועדו בעיקר למועמדים חדשים.
המהלך הגיע על רקע מאבק רחב יותר סביב הרכבת רשימת הליכוד לכנסת והדרישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל שמונה שריונים ברשימה. ועדת החוקה אישרה את המתווה, אך ההכרעה הסופית הייתה אמורה לעבור למרכז הליכוד.
כבר אז היה ברור כי הסעיף הנוגע למחוזות רגיש במיוחד: מצד אחד, הוא מאפשר לחברי הכנסת המכהנים להתמודד על משבצות נוספות; מצד שני, הוא משנה את כללי המשחק עבור מועמדים חדשים שכבר נערכו להתמודדות במחוזות.
ב-16 ביולי הייתה אמורה להתקיים הצבעה במרכז הליכוד על המתווה. אלא שזמן קצר לפני פתיחת הקלפיות הוציא בית המשפט המחוזי בלוד צו מניעה שעצר את ההצבעה. הסיבה הייתה טענות משפטיות בנוגע לאופן שבו הובאו ההצעות להצבעה, ובין היתר הטענה כי ההצעה הנגדית של ח״כ דוד ביטן לא הובאה בפני חברי המרכז. בעקבות הצו בוטלה ההצבעה באותו יום. המהלך המשפטי הזה המחיש עד כמה המאבק על שינוי כללי הפריימריז כבר אינו מחלוקת פנימית בלבד בתוך הליכוד, אלא סוגיה שהגיעה גם לערכאות המשפטיות.
לאחר מכן נמשכו המאבקים בתוך המפלגה, וב-27 ביולי אישר מרכז הליכוד את השינויים שהוצעו. לפי הדיווחים, כ-73% מחברי המרכז תמכו במתווה הכולל, ואחד הסעיפים המרכזיים – זה המאפשר לחברי כנסת, שרים וסגני שרים להתמודד במחוזות – עבר ברוב זעום במיוחד. לפי דיווחים, ההפרש עמד על שישה קולות בלבד. ההצבעה הצמודה הייתה משמעותית במיוחד משום שהיא פתחה פתח למאבק משפטי נוסף סביב השאלה האם ההחלטה התקבלה כדין והאם יש מקום להשאיר אותה על כנה.
העתירה של ח"כ עפיף עבד מבקשת מבית המשפט העליון להתערב בסוגייה, ובכך עשויה להשפיע על השאלה מי יוכל להתמודד ובאיזה מסלול בפריימריז. ההליך בבית המשפט העליון אינו מתנהל רק בין עבד לבין הליכוד. במסמך שהוגש לבית המשפט מופיעים שורה של משיבים, ובהם בית הדין העליון של הליכוד, חברי כנסת וגורמים נוספים במפלגה.
בין באי הכוח המופיעים במסמך: עו"ד גיא בוסי מטעם המערער, עו"ד אריה טוטיטי מטעם אחד המשיבים, וכן עו״ד אילן בומבך ועו"ד שלי לוי מטעם המשיבה העשירית. במסמך מצוין כי ביום 12 באוגוסט הוגשה בקשה להקדמת מועד הדיון, ולאחריה הוגשו תגובות מטעם המשיבים והמערער.
כאמור, במסגרת המתווה שאושר בסוף יולי, נתניהו קיבל שמונה שריונים ברשימה, ובמקביל אושרה האפשרות של חברי כנסת, שרים וסגני שרים להתמודד במחוזות. הסעיף האחרון הוא זה שעורר התנגדות משמעותית והתקבל ברוב דחוק במיוחד.
מבחינת חברי הכנסת המכהנים, האפשרות להתמודד במחוזות עשויה לספק מסלול נוסף להבטחת מקומם ברשימה. מבחינת מועמדים חדשים, המשמעות הפוכה: הם עלולים למצוא את עצמם מתחרים מול חברי כנסת ושרים שכבר מחזיקים בכוח פוליטי, תקשורתי וארגוני משמעותי.
