ישראל ולבנון הסכימו על ארבע מדינות שעשויות לקחת חלק במנגנון בינלאומי לפיקוח על פירוק חיזבאללה מנשקו – כך דווח היום (רביעי) ברויטרס מפי גורמים המעורים בפרטים. המדינות הן בריטניה, איטליה, שווייץ ואינדונזיה, והן עשויות לספק אנשי צוות ואף חיילים שיפקחו על יישום הפירוק וייקחו חלק בבדיקות שיוודאו כי אזורים בדרום לבנון נקיים מנשק. במקביל, ישראל דורשת שהבדיקות לא יסתפקו בשטחים ציבוריים אלא יכללו גם בתים פרטיים בכפרים בדרום לבנון – סוגיה שכבר מעוררת מחלוקת.
רשימת המדינות גובשה במסגרת השיחות בתיווך אמריקני שנערכו ברומא בשבוע שעבר בין ישראל ללבנון. לפי שלושה מקורות ששוחחו עם רויטרס, בריטניה, איטליה, שווייץ ואינדונזיה עשויות למלא תפקידים שונים במנגנון המתגבש. בין האפשרויות שנבחנות: סיוע בהגדרת היקף וסמכויות המנגנון, שליחת אנשי צוות שיפקחו על יישומו, ואף שליחת חיילים שיצפו בבדיקות או ישתתפו בהן כדי לוודא שחיזבאללה אכן פורק מנשקו.

אלו המדינות שלא יורשו על ידי ישראל לקחת חלק בפירוק חיזבאללה
כבר ביום שישי אישר גורם לבנוני לרויטרס כי ישראל ולבנון הגיעו להסכמה על רשימת מדינות שעשויות לשלוח חיילים לצורך אימות הפירוק מנשק, אך אז הוא סירב לחשוף את זהותן. לדבריו, ארה״ב היא שתחליט אילו מהמדינות ברשימה ישתתפו בסופו של דבר.
כעת נחשפים לראשונה ארבעת השמות שנמצאים על הפרק. עם זאת, המהלך עדיין רחוק מהכרעה סופית. מקור בעל ידיעה ישירה על השיחות אמר לרויטרס כי הדיונים בנוגע למדינות המועמדות נמצאים בשלב מוקדם, אך לדבריו קיימת "אופטימיות זהירה" שהמהלך יתקדם.

השיחות מול לבנון הוקפאו: הפיצוץ ברומא והדרישה מחיזבאללה
משרד החוץ השווייצרי מסר לרויטרס כי שווייץ בוחנת דרכים שבהן תוכל לסייע ל"תהליכי ייצוב שונים", אך לא מסר פרטים נוספים. גם בריטניה לא אישרה בשלב זה כי תשלח כוחות. דובר משרד החוץ הבריטי אמר כי בריטניה מוכנה לתמוך במאמצים להפחתת המתיחות ולביטחון ארוך טווח, ובפרט בדרום לבנון. לשכת ראש הממשלה בישראל לא מסרה תגובה מיידית לדיווח. גם נשיאות לבנון ומשרד החוץ האינדונזי לא השיבו באופן מיידי לבקשות התגובה של רויטרס.
אחת הסוגיות הרגישות ביותר שנידונות במסגרת גיבוש המנגנון היא השאלה כיצד יוודאו בפועל שחיזבאללה פורק מנשקו. צה"ל מחזיק כיום באזור שישראל מגדירה כרצועת ביטחון בעומק של כעשרה קילומטרים בדרום לבנון. ישראל הבהירה כי לא תיסוג באופן חד-צדדי מהאזור כל עוד חיזבאללה לא פורק מנשקו. לפי שני מקורות, במסגרת המנגנון המוצע אמורים כפרים בדרום לבנון לעבור בדיקות שיוודאו כי אין בהם נשק.
אלא שישראל דורשת שהבדיקות ייכנסו גם לבתים פרטיים. צבא לבנון התנגד בשנה האחרונה ללחצים לבצע חיפושים בנכסים פרטיים, מחשש שחיפושים כאלה יעוררו מתיחות בדרום לבנון ומול חיזבאללה. גורמי ביטחון לבנוניים אמרו כי הצבא יזדקק לצו עבור כל בית שבו יתבצע חיפוש.
גם אם יוחלט להציב כוח זר, שאלת הסמכויות שלו עדיין אינה פתורה. גורם ביטחוני זר אמר כי יהיה צורך לקבוע כיצד תטופל סוגיית הנכסים הפרטיים – ובמיוחד מי יהיה רשאי לבצע את החיפושים וכיצד הם יתבצעו. במקביל, יהיה צורך להגדיר במדויק את חופש התנועה של הכוחות הזרים שיוצבו בלבנון.
כלומר, עצם שליחת החיילים אינה מספיקה: אם תפקידם יהיה לוודא שחיזבאללה אינו מסתיר אמצעי לחימה בכפרים ובמבנים, יהיה צורך להעניק להם מסגרת פעולה שתאפשר לבצע את המשימה. מנגד, הרחבת סמכויות החיפוש, ובמיוחד לתוך בתים פרטיים, היא אחת הסוגיות הרגישות ביותר מבחינת לבנון.
גם הבסיס החוקי להצבת הכוחות טרם נקבע. לפי המקורות, יהיה צורך להגיע להסכמה על מנדט רשמי לנוכחות החיילים הזרים בלבנון. התרחיש שנחשב כרגע לסביר ביותר הוא שממשלת לבנון תזמין באופן רשמי את הכוחות הזרים להיכנס למדינה, במסגרת מנגנון שיקבל גם את אישורה של ישראל. גם זהות הגוף שיפקח על המנגנון נותרה פתוחה.
לפי המקורות, ארה"ב וישראל אינן צפויות להסכים למעורבות של האו"ם, בעוד מדינות אירופיות עשויות מצדן להתנגד לכך שהפיקוח ייעשה תחת "מועצת השלום" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
המנגנון החדש נולד בעקבות ההסכם שאליו הגיעו ישראל ולבנון בתיווך אמריקני בסוף יוני. במסגרת ההסכם נקבע קשר ישיר בין שני תהליכים: פירוק חיזבאללה מנשקו מצד אחד, ונסיגה הדרגתית של ישראל מדרום לבנון מצד שני. ההסכם נחתם לאחר סבב הלחימה האחרון בין ישראל לחיזבאללה, שהתחדש בחודש מרץ בעקבות המלחמה של ארה"ב וישראל נגד איראן והתקפת חיזבאללה על ישראל.
על פי המסגרת שסוכמה, צבא לבנון אמור לפעול לפירוק הארגונים החמושים מנשקם ולהתפרס בדרום המדינה, ובמקביל ישראל אמורה לסגת באופן הדרגתי מהשטחים שבהם היא מחזיקה. אלא שחיזבאללה עצמו אינו צד להסכם ודוחה את הדרישה להתפרק מנשקו. הארגון אף הגדיר בעבר את ההסכם בין ישראל ללבנון ככניעה לישראל.
מאז ההסכם מתקיימים סבבי שיחות בתיווך אמריקני שנועדו להפוך את העקרונות למהלכים מעשיים בשטח. ביולי התקיימו ברומא שיחות שעסקו בין היתר ביצירת "אזורי פיילוט" בדרום לבנון. באזורים האלה אמור להתבצע פירוק נשק, להתפרס צבא לבנון ובהמשך להתבצע תהליך של נסיגה ישראלית.
אלא שהיישום כבר נתקל בקשיים. הניסיון הראשון באזור פיילוט בדרום לבנון המחיש את המורכבות המבצעית והפוליטית של פירוק חיזבאללה מנשקו, בין היתר בשל סירוב הארגון להתפרק והחשש מעימות פנימי בלבנון. בסבב השיחות האחרון ברומא הושגה ההסכמה על רשימת המדינות שעשויות לסייע בפתרון אחת הבעיות המרכזיות: מי יוודא שהפירוק מנשק אכן התרחש לפני שישראל נסוגה.
הסכמה על בריטניה, איטליה, שווייץ ואינדונזיה אינה אומרת שחיילים מארבע המדינות אכן יישלחו ללבנון. בשלב הזה מדובר ברשימת מועמדות, וארה"ב צפויה להכריע מי מהן תשתתף במנגנון. גם היקף הכוחות, סמכויותיהם והמסגרת המשפטית לנוכחותם טרם נקבעו. אבל עצם גיבוש הרשימה מסמן התקדמות בניסיון לפתור את אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בהסכם: ישראל אינה מוכנה לסגת על בסיס התחייבות בלבד ודורשת אימות שחיזבאללה אכן פורק מנשקו.
