סערת השריונים בליכוד נמשכת, ובמפלגה מפרטים הערב (שלישי) בתשובה לעתירות שהוגשו את הנימוקים שהובילו את ראש הממשלה בנימין נתניהו להחלטה לשבץ את גדעון סער, שר הביטחון ישראל כ"ץ ויו"ר מרכז הליכוד חיים כץ ברשימת המפלגה לכנסת.
ביחס לישראל כ"ץ, בליכוד טוענים כי השריון נועד לאפשר לשר הביטחון להתמקד בביטחון המדינה ובמשימות המוטלות עליו, מבלי שיידרש לנהל במקביל מערכת בחירות פנימית במסגרת הפריימריז. מדובר בהחלטה שנשענה על בקשה חסויה שהציג נתניהו לבית הדין של התנועה, אשר קבע בעבר כי קיימים "טעמים כבדי משקל" המצדיקים את השריון.
רגע לפני הפריימריז: עתירה לעליון נגד החלטת ביה"ד של הליכוד
אשר לגדעון סער, בליכוד מבהירים כי אין מדובר בשריון במובן הרגיל, אלא בשילוב במסגרת ההסכם הפוליטי בין הליכוד למפלגת הימין הממלכתי. בית הדין קבע כי מדובר בהתמודדות משותפת במסגרת רשימה אחת, מהלך שנעשה בעבר ואינו מצדיק התערבות.
ביחס לחיים כץ, הנימוק שהוצג הוא ניסיונו "הציבורי והתנועתי העשיר", לצד תפקידו כיו"ר מרכז הליכוד. עם זאת, דווקא שריונו הוא זה שנבלם בשלב זה: בית הדין הוציא צו ביניים בעקבות עתירה שטענה, בין היתר, לניגוד עניינים, לאחר שכץ היה מעורב באישור מנגנון השריונים. בית הדין קבע כי הטענות "ראויות לבירור" והורה להמתין לתגובת כץ והיועץ המשפטי של התנועה.
31 מועמדים בליכוד על 12 מקומות – מי יישאר מחוץ לכנסת?
ההחלטה מגיעה ימים ספורים לפני הפריימריז בליכוד, ומעמיקה את המאבק סביב עיצוב רשימת המפלגה לכנסת. בעוד שריונם של סער וישראל כ"ץ אושר, שאלת שריונו של חיים כץ נותרה פתוחה, וההכרעה בעניינו צפויה לאחר שבית הדין יקבל את התגובות לעתירה. במקביל, בליכוד גוברת הביקורת מצד מתמודדים הטוענים כי ריבוי השריונים מצמצם את מספר המקומות הריאליים שנותרו פתוחים בפריימריז.
