פרסמנו הערב (שני) במהדורה כי ישראל הציבה קו ברור בנוגע להרכב הכוח שיעזור בפירוק חיזבאללה מנשקו. הקו טען כי מדינות שפעלו נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים בהאג, בין אם נגד מדינת ישראל ובין אם נגד בכירים ישראלים, לא יהיו חלק מהכוח הבינלאומי בלבנון. במסגרת הדיונים עלו מספר מדינות כמועמדות אפשריות לקחת חלק במנגנון, אולם בישראל פסלו את השתתפותן של צרפת, טורקיה וספרד בשל היחס העוין והפעילות שלהן נגד ישראל.
לצד המדינות שנפסלו, קיימת דילמה בנוגע למדינות שלא פעלו באופן ישיר נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים, אך הודיעו כי יכבדו ויאכפו את צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. אחת המדינות שנמצאות בקטגוריה הזאת היא שווייץ, ובישראל טרם התקבלה הכרעה בנוגע לאפשרות שתיקח חלק בכוח.
מדינה נוספת שלגביה קיימת מחלוקת היא איטליה, שמארחת את שיחות המשא ומתן. מצד אחד, במהלך המלחמה נשמעו באיטליה שורה של התבטאויות חריפות נגד ישראל. ומהצד שני, ברומא הבהירו כי לא יעצרו בכירים ישראלים למרות צווי המעצר.
לצד אלה, מדינות נוספות שעלו כאפשרות להשתלב בכוח הן אינדונזיה, בריטניה ויוון. האחרונה נחשבת לבעלת יחסים קרובים במיוחד עם ישראל, לרבות שיתוף פעולה ביטחוני ותרגילים צבאיים משותפים שנערכו בחודשים האחרונים.
מאחורי הוויכוח על זהות המדינות עומדת תפיסה ישראלית רחבה יותר: בירושלים מבקשים להציב קו אדום ולשנות את הגישה בכל הנוגע להפקדת סוגיות ביטחוניות ישראליות בידי גורמים בינלאומיים. המסר הישראלי הוא שמדינות שדואגות לאינטרסים של אויבי ישראל, או כאלה שפועלות באופן אקטיבי נגד ישראל בזירה הבינלאומית, לא יוכלו להיות שותפות לתוכנית שאמורה להבטיח את פירוק חיזבאללה מנשקו.
מבחינת ישראל, פירוק חיזבאללה מנשקו הוא אינטרס ביטחוני ישראלי. אם לא יימצא מנגנון בינלאומי שמקובל על ישראל ויוכל להבטיח את יישום ההסכמות בשטח, המסר הוא חד: ישראל לא תחשוש לפעול בעוצמה.
