אף הורה לא רוצה לחשוב על האפשרות שהילד שלו יישאר לבדו ברכב, אבל דווקא משום שמדובר במצב שעלול להפוך למסוכן בתוך זמן קצר, כדאי ללמד ילדים שמסוגלים לכך כמה פעולות פשוטות שעשויות לסייע להם להזעיק עזרה. לפני הכול, חשוב לקבוע כלל חד וברור: כשהרכב נוסע, לא נוגעים בדלתות, בידיות או בכפתורי הנעילה. את הפעולות הבאות מלמדים ומתרגלים רק כשהרכב חונה וכבוי, ורק למקרה שבו הילד מגלה שנשאר לבדו ללא מבוגר.
למדו אותם לצפור
זו אחת הפעולות הפשוטות ביותר שאפשר ללמד ילד. הראו לו היכן נמצא הצופר ותנו לו, כשהרכב עומד ובהשגחתכם, להתנסות בלחיצה עליו. הסבירו שבמקרה שבו הוא נשאר לבדו ברכב ולא מצליח לצאת, הוא צריך לצפור שוב ושוב כדי למשוך את תשומת לבם של אנשים שנמצאים בסביבה. כדאי לבדוק מראש כיצד הצופר פועל ברכב המשפחתי שלכם, לרבות כשהמנוע כבוי.
למדו אותם להגיע למושב הקדמי
ילדים קטנים יושבים בדרך כלל מאחור, ולעיתים בדלתות האחוריות מופעלת נעילת ילדים המונעת את פתיחתן מבפנים. לכן אין לבטל את נעילת הילדים כדי לאפשר לילד "להיחלץ", היא נועדה להגן עליו בזמן נסיעה. במקום זאת, ילד גדול מספיק ומסוגל לנוע בבטחה בתוך הרכב יכול ללמוד שבמצב חירום, כשהמכונית עומדת והוא נשאר בה לבדו, הוא יכול לנסות להגיע למושב הקדמי. משם יהיה לו קל יותר להגיע לצופר ולנסות לצאת דרך אחת הדלתות הקדמיות.
למדו אותם לפתוח דלת קדמית
למבוגרים פתיחת דלת המכונית נראית מובנת מאליה, אבל עבור ילד היא לא בהכרח כזו. כאשר המכונית חונה וכבויה, אפשר להראות לילד כיצד פועלת ידית הדלת הקדמית וכיצד משחררים את הנעילה ברכב הספציפי שלכם. כאן חשוב לחזור שוב על ההבדל: את הדלת מנסים לפתוח רק כשהרכב עומד והילד נשאר לבדו במצב חירום. בזמן נסיעה אסור לנסות לפתוח אותה.
למדו אותם לעשות רעש – ולא לפחד "להפריע"
ילדים רגילים לשמוע שלא צועקים, לא דופקים על החלונות ולא עושים רעש במכונית. במקרה חירום צריך ללמד אותם בדיוק את ההפך. אם הילד אינו מצליח לצאת, הסבירו לו שעליו לנסות לגרום למישהו מבחוץ להבחין בו: לצפור, לצעוק, לדפוק על החלון ולנופף לעבר אנשים שעוברים בסביבה. במצב כזה אין צורך להיות "ילד טוב ושקט" – המטרה היא שמישהו יבין שהוא נמצא לבדו וזקוק לעזרה.
אל תסתפקו בהסבר – תרגלו
אין צורך להפוך את הנושא למפחיד. אפשר לבצע אחת לתקופה תרגול קצר כשהמכונית חונה וכבויה ומבוגר נמצא לצד הילד. שאלו אותו: "אם נשארת לבד במכונית ואבא או אמא לא כאן – מה אתה עושה?". בקשו ממנו להראות היכן הצופר, מה הוא עושה אם אינו מצליח לפתוח את הדלת האחורית, כיצד הוא מגיע קדימה וכיצד הוא מנסה לצאת. כך הופכים הוראה תאורטית לרצף פעולות מוכר.
עם זאת, חשוב לזכור שכל ההנחיות הללו הן שכבת הגנה אחרונה בלבד ואינן מתאימות לכל גיל. ילד קטן מאוד לא בהכרח יוכל להבין או לבצע אותן, ולעולם אין להסתמך על יכולתו של ילד לחלץ את עצמו. האחריות נשארת אצל המבוגרים: לא משאירים ילד לבדו ברכב, גם לא לזמן קצר. התרגול נועד רק לתרחיש שבו למרות הכול הילד מצא את עצמו בפנים לבדו, ולתת לו עוד דרך למשוך תשומת לב ולהגיע לעזרה.
