המדען והחוקר פרופ' מג'יד מולאנדאלי פישנמאז מאיראן פרסם מחקר שבו הציג לעולם זן גביש מיוחד במינו בשם "אימניט". הגביש, שנשמר כיום תחת אבטחה כבדה בכספת, שייך למשפחת אבני ה"קלציט" המוכרות, אך מציג התנהגות יוצאת דופן שאינה קיימת באבנים הרגילות מסוג זה – יכולת עצמאית להאיר ולזרוח בחושך.
בדיקות מעבדה מתקדמות שבוצעו על הגביש גילו כי ה"אימניט" אינו חומר חדש לחלוטין, אלא גרסה שונה ונדירה של סלע הגיר הנפוץ. ההבדל הגדול בינו לבין אבנים רגילות הוא שבתוכו נלכדו לאורך השנים כמויות קטנות מאוד של חומרים אחרים, כמו היסוד סטרונציום. חומרים אלו יצרו בתוך האבן סוג של "מלכודות אור", וכאשר קרינת אור על-סגול פוגעת בה, המלכודות הללו משחררות את האנרגיה באיטיות וגורמות לאבן לפלוט זוהר ירוק ויציב שנמשך יותר משלוש שניות.
החוקר מעריך שהאבן המיוחדת הזו נוצרה בתוך מערת נטיפים עתיקה, בסביבה שקטה, לחה וחשוכה, בטמפרטורה נמוכה של בין 10 ל-30 מעלות. לאורך אלפי שנים, מים עשירים בסידן חלחלו לאט דרך האדמה, ובתהליך רגוע וממושך יצרו את הגביש היפהפה. הקצב האיטי איפשר לחומרים הזרים והזורחים להתערבב בתוךהאבן בצורה מושלמת ואחידה.
מעבר ליופי המרשים של אבן זורחת, לגילוי יש חשיבות טכנולוגית רבה. המנגנון הטבעי שגורם לאבן לאגור אור ולפלוט אותו בצורה כה יציבה מעורר עניין רב בקרב מדענים העוסקים בפיתוח טכנולוגיות לייצור מסכים, סיבים אופטיים וחומרים מתקדמים אחרים מבוססי אור. הבנת הדרך שבה הטבע יצר את "מלכודות האור" הללו באבן עשויה לעזור לאדם לייצר חומרים מלאכותיים דומים ויעילים יותר לשימוש בתעשייה ובמדע.
