בג"ץ דחה הערב (ראשון) את עתירתה של חברת הכנסת שרן השכל נגד הליכוד וסיעת הימין הממלכתי, שבמסגרתה ביקשה להכיר בה כסיעת יחיד ולאפשר לה להתפלג מהסיעה לקראת הבחירות לכנסת ה-26. עם זאת, בפסק הדין נכללה הערה משמעותית שלפיה הדרך שבה בחרו הליכוד והימין הממלכתי לממש את ההסכמות ביניהם עלולה לעורר קושי משפטי, משום שהיא עשויה לפגוע בזכותם של חברי כנסת המתנגדים למיזוג להתפלג.
פסק הדין המלא
העתירה הוגשה על רקע הסכם שנחתם בין הליכוד לבין הימין הממלכתי, אז סיעת תקווה חדשה, במרץ 2025. בהסכם המקורי נקבע כי סיעת הימין הממלכתי תתמזג עם הליכוד, בכפוף לאישור ועדת הכנסת. ההסכם כלל גם שורה של הסכמות פוליטיות, ובהן שילוב אנשי הימין הממלכתי בליכוד, אפשרות לשריון מועמד ברשימת הליכוד והתמודדות משותפת בבחירות לכנסת ה-26. אלא שב-14 ביולי 2026, במקום להשלים את הליך המיזוג הפורמלי, הסכימו שתי הסיעות על שינוי במתווה: הן ירוצו בבחירות הבאות ברשימת מועמדים משותפת, בעוד יתר הוראות ההסכם ימשיכו לעמוד בתוקף בשינויים הנדרשים. ההסכמה הזו היא שעמדה במרכז העתירה של השכל.
השכל טענה כי בפועל מדובר במיזוג לכל דבר, גם אם הוא לא הושלם מבחינה פורמלית. לטענתה, שתי הסיעות כבר פעלו במשך תקופה ארוכה בתיאום הדוק, שילבו את הפעילות הפוליטית שלהן והחלו להיערך יחד לבחירות. לטענתה, ההימנעות מהשלמת המיזוג הרשמי מונעת ממנה לממש את הזכות הקבועה בחוק להתפלג מסיעה שמתמזגת עם סיעה אחרת.
הטענה של השכל נגעה ישירות לסעיף 59 לחוק הכנסת. החוק מאפשר, בתנאים מסוימים, לחבר כנסת המתנגד למיזוג של סיעתו להתפלג ממנה. במקרה כזה, בניגוד לפרישה רגילה, קיימות השלכות שונות גם בכל הנוגע למעמדו הפרלמנטרי ולמימון המפלגות. בית המשפט הסביר כי חבר כנסת שמתפלג בהתאם לסעיף יכול להיות מוכר כסיעת יחיד ולהתמודד בבחירות הבאות במסגרת מפלגה אחרת.
סיפורה של שרן השכל: מהבטחה גדולה – להערת שוליים
אלא שהשופטים קבעו כי השכל הגישה את עתירתה באיחור משמעותי. הסכם המיזוג נחתם כבר במרץ 2025, אך השכל פנתה לוועדת הכנסת רק ב-14 ביולי 2026, ימים ספורים לפני "היום הקובע" לצורך חישוב מקדמות מימון הבחירות. בית המשפט ציין כי הבחירות לכנסת ה-26 היו קבועות לכל המאוחר ל-27 באוקטובר, ולכן המועד הקובע חל ב-18 ביולי, או ב-19 ביולי בשל העובדה שה-18 ביולי חל בשבת. השופט יצחק עמית, בהסכמת השופטים דפנה ברק-ארז ואלכס שטיין, קבע כי מדובר ב"שיהוי מהותי" המצדיק את דחיית העתירה. בפסק הדין הודגש כי השכל לא פעלה במשך יותר משנה למימוש הטענה שהמיזוג כבר מיושם בפועל, ואף לא פנתה לבית המשפט כאשר, לשיטתה, החלו להתבצע הפעולות שהעידו על המיזוג. השופטים הוסיפו כי השיהוי אף מחליש את הטענה שההתנגדות למיזוג הייתה קיימת לאורך כל התקופה.
גם לגופו של עניין, בג"ץ לא קיבל את עמדת השכל. בית המשפט ציין כי הימין הממלכתי המשיכה להתנהל כסיעה נפרדת בכנסת: היא יוצגה בנפרד במוסדות הרלוונטיים, קיבלה הקצאות נפרדות של לשכות, תקציבים וכוח אדם, ולא התקיימה ולו ישיבת סיעה משותפת אחת עם הליכוד. גם הליכוד טען כי המיזוג לא הושלם וכי שינוי במבנה הסיעות בכנסת מחייב אישור של ועדת הכנסת.
"שרן השכל נתנה עדות לא מדויקת בשביל כמעט שני מיליון שקל"
אבל אז הגיעה ההערה שעשויה להיות משמעותית להמשך. לצד דחיית העתירה, הנשיא יצחק עמית הסתייג מהמתווה שאליו הגיעו הליכוד והימין הממלכתי, שלפיו במקום להשלים את מיזוג הסיעות הן ירוצו יחד בבחירות. עמית קבע כי הסדר כזה "עלול לעורר קושי", שכן הוא עשוי לשלול מחבר כנסת המתנגד למיזוג את האפשרות לממש באופן אפקטיבי זכות המוקנית לו בחוק. עם זאת, הוא הבהיר כי המקרה של השכל אינו מתאים להכרעה בסוגיה, אך השאיר פתח לבחינתה בעתיד כשכתב כי "אפשר שהסכמה מסוג זה תחייב, בהזדמנות המתאימה, דיון נפרד".
בג"ץ הדגיש בנוסף את הריסון השיפוטי הנדרש בכל הנוגע להסכמים פוליטיים ולעניינים פנים-פרלמנטריים. לפי פסק הדין, כאשר מדובר בהסכם בעל אופי פוליטי מובהק, בית המשפט יתערב רק במקרים חריגים, למשל כאשר ההסכם אינו חוקי או סותר את תקנת הציבור. במקרה הנוכחי, לא הוצגה טענה מסוג זה שמצדיקה את התערבותו.
התנגדה לחוק – והתפטרה: שרן השכל עזבה את הממשלה
העתירה של השכל היא חלק מהעימות הפוליטי שהחריף מאז השלמת המהלך של גדעון סער ואנשי הימין הממלכתי לכיוון הליכוד. השכל, שהתנגדה להצטרפות לליכוד, הקימה בחודש יולי את מפלגת "ישראל תחילה" וביקשה לאפשר לה לצאת מסיעת הימין הממלכתי ולהתמודד באופן עצמאי.
בסופו של דבר, השכל לא קיבלה את מבוקשה: בג"ץ דחה את העתירה ולא חייב את הליכוד והימין הממלכתי להשלים את המיזוג הרשמי. אולם לצד הדחייה, פסק הדין מציב סימן שאלה משפטי על המתווה שבו שתי המפלגות בחרו לרוץ יחד בבחירות, במיוחד בכל הנוגע לזכויותיהם של חברי כנסת שאינם מעוניינים לקחת חלק במהלך. הסוגיה הזו, כך עולה מפסק הדין, עשויה עוד לחזור לשולחן המשפטי בהמשך.
