כשנפתלי בנט חטף את קולות בוחריו כדי להקים על גבם הנבגד ממשלה בהישען על קולות שלוחת האחים המוסלמים בישראל – הוא שבר משהו בבסיס היסודות שעליהם הוקמה מדינת היהודים הציונית. העובדה שיהודי, לוחם לשעבר ביחידה מובחרת, בשר מבשרה של הציונות הדתית מכר הכל למען תאוות השלטון שלו, החליף את מועצת יש"ע במועצת השורא ואיפשר לה להחזיק את מדינת היהודים – חלום כל הדורות, בגרון – הייתה עבור רבים זעזוע עמוק, מעשה שאין ממנו חזרה ושאין עליו מחילה.
המעשה שעל פי פרסומים רבים ייתכן מאד שיעשה ניצב בדימוס יואב סגלוביץ' בעתיד הנראה לעין – גרוע ממה שעשה בנט, בהרבה. בנט השתמש אז בעבאס, ועבאס מצדו – ניצל את ההזדמנות, רע"מ שימשה כלי במשחק שלו והוא בשלה – האינטרסים של שני הצדדים התלכדו: תאוות השלטון המופרעת של בנט הציבה בפני התנועה האסלאמית את הרגע שלו היא חיכתה – פתיחת החרך שממנו תחדור אל לב מוקדי קבלת ההחלטות בישראל. "סוף סוף" הגיע הרגע שלו הם ייחלו, רגע מתן מפתחות מדינת היהודים הציונית לידיים של מי שכל מטרתם היא החרבתה מבפנים.
השאיפה של מנסור עבאס להשליט את האסלאם בישראל
ניסיתי להסביר לעצמי למה המהלך המסתמן של סגלוביץ' מחלחל אותי באופן עמוק הרבה יותר ממה שעשה בנט או למשל יותר מהשותפות של גורמים כמו ח"כ עופר כסיף כתף אל כתף לצד גורמים ערבים אנטי ציוניים.
אלה התשובות:
1. ראשית, נדמה לי שמאנשים דוגמת עופר כסיף אין בכלל ציפייה, הם פשוט לא איתנו, התנתקו מחללית האם היהודית-ציונית.
2. לגביי בנט: הוא ועבאס היו אז זה עבור זה – ניצול הזדמנות מזדמן בדרך להשגת המטרות האחד של השני.
אבל סגלוביץ': הוא לא זה ולא זה.
על פניו הוא אינו איש שמאל סהרורי שזהותו העמוקה פלסטינית, אלא קצין מודיעין לשעבר בצנחנים ובכיר לשעבר במשטרת ישראל, תמצית הציונות הישראלית, ובנוסף ובעיקר – הוא לא מנצל את עבאס למען מטרותיו, אלא ההיפך.
צפו בפרק הראשון: מי אתה באמת, מנסור עבאס?
על פי הפרסומים ניצב בדימוס יואב סגלוביץ' מתעתד לבוא מרצון, להתפקד בעיניים פקוחות ובמודעות מוחלטת אל שורות שלוחת האחים המוסלמים בישראל, כדי לעזור לה להשיג את מטרותיה כאן. כדי להלבין אותה בתוך מדינת היהודים.
זאת לא התלכדות אינטרסים ולא ניצול הזדמנות הדדי שזימן הגורל – אלא הליכה אקטיבית ומרצון של יהודי אל תוך שורות השלוחה הפוליטית של התנועה שמבית מדרשה באו לעולם גם חמאס וטורקיה של ארדואן – כדי לקדם ולהשיג את מטרותיה של אותה שלוחה כאן, כדי שתחליק יותר טוב בגרון לציבור הישראלי-ציוני.
דוהר לעבאס? ח"כ סגלוביץ' הגיש מכתב התפטרות מהכנסת
המודעות של הקצין הציוני הבכיר (בדימוס, אם ישלים את מהלכו) שמתעתד ללכת במפגיע ולעזור להכניס את המחלה האיסלאמיסטית-אנטי ציונית אל תוך לב מדינת היהודים – היא שגורמת חלחלה.
הבקשה להיות כלי שלה, משרת למענה מרצון ומלבינה – היא המבחילה.
בעוד שמדינות ערב סביבנו, וארצות הברית ידידתנו אסרו בחוק את תנועות האחים המוסלמים שבתוכן – כאן שואף במפגיע קצין צבא לשעבר, קצין משטרה בכיר לשעבר, גורם בכיר בממשלה לשעבר – תמצית הממסד הציוני (לשעבר, אם ישלים את מהלכו) – להיכנס אל שורות מפלגת רע"מ ולשרת את התנועה האסלאמית בישראל שחלק מאגודותיה עבדו עם גורמי טרור, פעלו במדינת אויב, ומימנו את חמאס.
יואב סגלוביץ' עומד כפסע מלהיזכר בתולדות הזמנים כיהודי הראשון שהתפקד לשורות האחים המוסלמים ושביקש לעזור להם להיכנס אל לב הנס שנקרא ישראל ולאפשר להם בתורם להפיץ את רעלם מתוכו.
האיחוד המסתמן/הצפוי בין חוד החנית של הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים בישראל לחוד החנית לשעבר של משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים הוא שבר בל יאוחה.
בסרט "מנסור עבאס – הג'יהאד המנומס" מובא קטע שבו מתייחס עבאס לקשת הפוליטית הישראלית: "כולה ציונית", הוא אומר וממשיך: "אנחנו לא עובדים בין טוב לרע ובין ראוי לפסול, אנחנו מקיימים קשרים עם מושחת ועם מושחת יותר".
אליבא דעבאס: אתה ציוני – משמע אתה מושחת. מה גורם לניצב בדימוס יואב סגלוביץ' לחשוב שהתנועה האסלאמית מסתכלת עליו אחרת? או אולי, בעיניה הוא לא ציוני?
מר סגלוביץ',
עוד לא מאוחר לחזור בך,
עשה למענך – אם לא למעננו.
