דלג לתוכן הראשי
דוקו ערוץ 14
דוקו ערוץ 14

צפו בפרק הראשון: מי אתה באמת, מנסור עבאס?

דסק דוקו
דסק דוקו

מפלגת רע"מ הפכה בשנים האחרונות ללשון המאזניים בפוליטיקה הישראלית, ומנסור עבאס מיצב את עצמו כאחת הדמויות המשפיעות במערכת • לצד התדמית המתונה שהציג לציבור, ניצבות טענות בדבר זיקתו לתנועה האסלאמית ולאחים המוסלמים, תפיסת עולמו האידיאולוגית והשאיפה להשפיע על אופייה של המדינה מתוך מוקדי קבלת ההחלטות • מה הוא אומר בערבית כשהמצלמות של התקשורת המיינסטרימית כבויות, והאם מדובר בשינוי אמיתי או ב"סוס טרויאני" מתוחכם בלב הדמוקרטיה הישראלית? • צפו בסרט המלא


רוצה שנקריא לך?

בשנים האחרונות הצליחה מפלגת רע"מ להפוך לאחת השחקניות המשפיעות ביותר בפוליטיקה הישראלית. לאחר בחירות 2021 שימשה המפלגה לשון מאזניים בהרכבת הממשלה, ויו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, הפך לדמות מרכזית בקואליציית בנט-לפיד ואף השתתף בקבלת ההחלטות בצמתי השלטון.

יאיר לפיד, נפתלי בנט, ארכיון | צילום: פלאש 90

גם לקראת מערכת הבחירות הקרובה מציב עבאס לעצמו יעד ברור: לשוב לעמדת השפעה שתאפשר לרע"מ להיות גורם מכריע בהרכבת הממשלה. לטענת מבקריו, מדובר הרבה מעבר למאבק על תקציבים או על קידום סוגיות אזרחיות של החברה הערבית.

רע"מ היא הזרוע הפוליטית של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בישראל, הנחשב בעיני רבים לבעל זיקה רעיונית לתנועת האחים המוסלמים. על פי תפיסת העולם של האחים המוסלמים, מטרת העל היא הרחבת השפעת האסלאם על מערכות השלטון והחברה.

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

על פי הטענות המובאות בתחקיר, עבאס מציג כלפי הציבור הישראלי מסרים מתונים וממוקדי נושאים אזרחיים, אולם לצד זאת נטען כי מאחורי השיח הפומבי מסתתרת תפיסת עולם אסלאמיסטית רחבה יותר. במסגרת זו נבחנים הפערים בין התבטאויותיו בעברית לבין מסרים שנשא בערבית, לצד הרקע האידאולוגי שעליו גדל והדמויות שהשפיעו על עיצוב השקפת עולמו.

התחקיר עוסק גם במבנה התנועה האסלאמית בישראל, בקשריה האידאולוגיים עם האחים המוסלמים ובטענות שלפיהן פעילותה חורגת מהזירה האזרחית בלבד. בין היתר נבחנות עמותות וגופים הפועלים תחת התנועה, וכן נטענות טענות שלפיהן חלק מהגופים הללו קיימו לאורך השנים קשרים או שיתופי פעולה עם ארגונים המזוהים עם חמאס.

זוהראן ממדאני | צילום: שאטרסטוק, AI

בנוסף מוצגת בתחקיר "שיטת ממדאני" – מודל שלפיו, כך נטען, ניתן לקדם תפיסות אסלאמיסטיות באמצעות שיח אזרחי ומתון לכאורה, תוך השתלבות במוקדי הכוח וקבלת ההחלטות. על פי הטענות, מדובר באסטרטגיה שמבקשת להשפיע על אופייה של המדינה מתוך מוסדותיה, באמצעות קידום יעדים הנתפסים כאזרחיים, אך שלטענת יוצרי התחקיר נועדו לשרת חזון אידאולוגי רחב יותר.