שלושים שנה בדיוק לאחר האסון הקטלני שגבה את חייו של דורג'ה מורופ במסע היסטורי אל פסגת האוורסט, פועלות הרשויות בהודו למימון וארגון של משלחת חילוץ חריגה בגובה של 8,500 מטרים. המטרה היא להוריד את הגופה מההר הגבוה בעולם, לבצע בדיקת DNA רשמית ולאפשר למשפחתו המצפה להביאו לקבורה במולדתו, כך דווח היום (ראשון) ב-BBC.
חילוץ גופות מהאזורים הגבוהים ביותר של האוורסט – המכונים "אזור המוות" בשל קור קיצוני של מינוס 40 מעלות ומחסור חמור בחמצן – נחשב למשימה מסוכנת, מסובכת ויקרה מאוד, המוערכת בעשרות אלפי דולרים.
בניגוד לצד הנפאלי המוכר, הצד הסיני שבו שוכנת הגופה תלול בהרבה, ואין בו מערכות פינוי אוויריות מהירות. לדברי אנשי מקצוע, המבצע ידרוש כוח אדם גדול של מטפסים מנוסים שיצטרכו לקבע חבלים, להתמודד עם גופות קפואות שכובדן פי כמה ממשקלן הרגיל, ולסכן את חייהם על קרקע סלעית ותלולה.
בני משפחתו של מורופ, שהמתינו שלוש עשורים בתקווה שהיקיר יחזור, נותרים עם זיכרונות עמוקים. אלמנתו, קונצ'ק יאנגסקית, שיתפה בכאב: "היו ימים שחשבתי שתהיה דפיקה בדלת והוא יהיה שם… כשהוא יחזור הביתה, אשאל אותו איפה היה כל השנים". בנו, פונצ'וק, הוסיף כי אם המבצע יצליח, המשפחה מתכננת לערוך לו הלוויה רשמית כגיבור לאומי.
הסיפור החל בשנת 1996, כאשר משלחת של שוטרי משמר הגבול בהודו ניסתה לכבוש את פסגת האוורסט מהצד הסיני הקשה והמסוכן. שלושה מתוך חברי המשלחת הצליחו להגיע לפסגה, אך נקלעו לסופת שלגים אכזרית ונספו בדרכם מטה. מאז ועד היום, גופתו של אחד מהם – שלבש מגפי טיפוס זרחניים ומכאן הכינוי המפורסם "מגפיים ירוקות" – נשארה מונחת בשלג לצד נתיב הטיפוס, ושימשה כתזכורת מצמררת למאות המטפסים שעברו במקום.
במשך שנים רבות סברו בטעות שמדובר במטפס אחר, אך עדויות של ניצולים ומסמכים רשמיים הובילו לאחרונה את הרשויות למסקנה שמדובר בדורג'ה מורופ. מאחר שמרבית מאות האנשים שמצאו את מותם באוורסט מעולם לא פונו מההר בשל הקשיים הלוגיסטיים והסיכון הרב לחיי המחלצים, ההחלטה הנוכחית של הודו להשקיע במבצע חילוץ היא אירוע חריג ונדיר בעולם הטיפוס.
