אנשים רבים חולמים על חקר החלל, אך עולם המצולות – שמכסה את רוב כדור הארץ – נשאר ברובו בגדר תעלומה. כעת, ארבעה עשורים לאחר שמעבדת המחקר התת-ימית האחרונה החלה לפעול בארצות הברית, חברה פרטית בשם DEEP משיקה תחנה חדשה ומשוכללת בשם וונגארד, שמחזירה את המדענים לגור מתחת למים, כף פורסם היום (שישי) ב-CNN.
התחנה החדשה ממוקמת על קרקעית הים ב"ריף טנסי" שפלורידה, בעומק של כ-17 מטרים מתחת לפני המים. היא מתוכננת לאכלס קבוצה של ארבעה חוקרים למשך שבוע בכל פעם, והמשימה הדחופה ביותר שלהם היא לעזור לשקם את שוניות האלמוגים באזור, הנפגעות קשות מהתחממות כדור הארץ ומעליית טמפרטורות המים.
בעבר, תחנות תת-ימיות סבלו מתנאים דחוקים וקשים, כולל פתרונות יצירתיים ומביכים לשירותים שמשכו אליהם דגים סקרנים. אולם וונגארד מציעה סטנדרט חדש לגמרי: היא מחוברת למצוף עילי שמספק אוויר נקי, וכוללת מערכות מתקדמות לטיפול בפסולת ובמים אפורים כדי לשמור על הסביבה הימית.
היתרון הגדול של המגורים בתחנה הוא האפשרות לבצע "צלילת רוויה". במקום לצלול בכל פעם מחדש מהיבשה ולהיות מוגבלים בזמן בגלל מחסור בחמצן, החוקרים חיים בלחץ המים של המצולות. צורת עבודה זו מאפשרת להם לבצע בתוך ימים בודדים עבודה שהייתה דורשת חודש שלם של צלילות רגילות, מבלי לאבד זמן יקר על תהליכי עלייה והתאוששות.
התחנה החדשה צפויה לארח החל מנובמבר הקרוב צוותי מחקר שיעבדו בשיתוף עם האוניברסיטאות וממשלת ארה"ב. מעבר להצלת האלמוגים, התחנה תשמש בעתיד גם לאימון אסטרונאוטים, מחקרים ביטחוניים ואפילו שיתופי פעולה עם אמנים ואנשי חינוך.
היזמים מאחורי הפרויקט לא עוצרים כאן ומתכננים בעתיד תחנות ענק מודולריות שיאפשרו לבני אדם לחיות בעומקים עצומים למשך חודשים שלמים – בתקווה להביא סוף סוף למצולות הים את מה שיש לאנושות כבר שנים בחלל: נוכחות קבועה ומתמשכת.
