על רקע המשך השיחות בין ישראל ללבנון, במבחן המציאות אנחנו אולי נמצאים בהבנות מול הממשל בלבנון, אך חיזבאללה בשטח לא עוצר לרגע. ארגון הטרור ממשיך במאמצי ההתחמשות שלו ובניסיונותיו העקביים לחזור ולהתבסס בדרום לבנון. צבא לבנון, שאמור להוות הגורם המאזן, מציף קשיים רבים באכיפה מול הארגון, הן בניסיון למנוע ממנו לחזור דרומה והן ביכולת המוגבלת לפרק את נשקו.
המציאות בשטח מורכבת במיוחד: חיזבאללה עדיין שולט בחלקים נרחבים מצבא לבנון וממלכד את צירי התנועה, כאשר צבא לבנון כבר סופר שתי תקריות משמעותיות מולו. בנוסף, קציני וחיילי צבא לבנון אינם מוכנים לסרוק מבנים של הארגון, בעיקר בשל החשש הכבד כי אותם מבנים מולכדו מראש והמטענים ממתינים לכוחותיהם. מצב זה משאיר את מרחב הפעולה של חיזבאללה כמעט ללא הפרעה ממשית.
תיעוד שהביא מרכז "עלמא" לחקר הזירה הצפונית ממחיש כיצד חיזבאללה שב לפעול באמצעות אחד מהמנגנונים האזרחיים הוותיקים שלו – "ארגון הבריאות האסלאמי". השימוש בכיסוי הומניטרי ואזרחי מאפשר לארגון להמשיך בפעילותו מתחת לרדאר. נתונים אלו מוכיחים כי חיזבאללה ממשיך לקבל אמצעי לחימה דרך המעברים השונים, כאשר כלל האמל"ח נשלח ישירות מאיראן כדי לתחזק את יכולות הארגון.
אחד המעברים האסטרטגיים והבולטים ביותר הוא מעבר אל-תנף, הממוקם בגבול עיראק-סוריה. זהו נתיב הברחות המשמש באופן שגרתי להעברת דלק מעיראק, וחיזבאללה מנצל את הנתיב האזרחי הזה ואת סיפור הכיסוי של משאיות הדלק לצורך הברחת אמצעי לחימה. האמל"ח נפרק מהמשאית באחד מאזורי ההברחה לאורך הגבול היבשתי עם לבנון, ומשם הוא מוברח פנימה לתוך השטח הלבנוני ליעדו הסופי.
חשוב להדגיש כמה נקודות אסטרטגיות: מדובר במסלול הקצר והמהיר ביותר מאיראן ללבנון. הציר הזה הפך לציר מרכזי וקריטי עבור הארגון לאחר יציאת הכוחות האמריקניים מהאזור, והוא נותר פרוץ לחלוטין מאז עליית משטר א-שרע. דרך נתיב זה מועברים באופן קבוע רחפנים, תשתיות סיבים אופטיים וראשי RPG, המשמשים את חיזבאללה להתעצמות צבאית מחודשת מול ישראל.
לסיכום, כפי שניתן לראות מהנתונים בשטח, הקושי לאכוף את מניעת חזרתו של חיזבאללה לדרום לבנון נמשך, ובמקביל לכך גם מאמצי ההברחות נמשכים במלוא המרץ. למרות הדיבורים על הבנות מדיניות וסבבי שיחות, תמונת המצב המודיעינית והמבצעית מלמדת על מציאות אחרת לגמרי. המסקנה ברורה וחד-משמעית: המשימה בלבנון טרם הושלמה.
