שינוי דרמטי באופן ניהול יום הבחירות בישראל: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קבע היום (שלישי) כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם מפלגות ורשימות מועמדים אינם רשאים עוד להעביר בזמן אמת למפלגותיהם מידע על זהות הבוחרים שהגיעו להצביע.
ההחלטה אוסרת על השימוש ביישומונים שבאמצעותם נהגו נציגי המפלגות לעדכן לאורך יום הבחירות אילו מצביעים כבר מימשו את זכותם. באמצעות המידע הזה יכלו מטות הבחירות לזהות מי עדיין לא הגיע לקלפי, ליצור עמו קשר ולהפעיל מערך "המרצת מצביעים" שנחשב במשך שנים לאחד הכלים המשמעותיים ביותר ביום הבחירות.
פגיעה בפרטיות הבוחרים
בהחלטתו קבע השופט סולברג כי עצם המידע על כך שאדם הצביע – וכן נסיבות ההצבעה, כגון שעת ההצבעה או סוג הקלפי שבה הצביע – מהווים מידע פרטי המוגן לפי חוק הגנת הפרטיות.
עוד נקבע כי נציגי המפלגות נחשפים למידע זה אך ורק במסגרת תפקידם בקלפי, ולכן אינם מוסמכים להעביר אותו לגורמים מפלגתיים לצורך פעילות פוליטית. בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, העברת המידע אסורה.
העתירה שהובילה להחלטה
ההחלטה התקבלה בעקבות פנייה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, שאליה הצטרפה גם הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי הדיווח בזמן אמת באמצעות יישומונים פוגע בזכות לפרטיות ואף מערער את עקרון חשאיות הבחירות.
לקראת ההכרעה התבקשו סיעות הכנסת להגיש את עמדתן. סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה טענו כי הנוהג אינו מפר את הדין, והציונות הדתית הצטרפה לעמדת הליכוד. יתר הסיעות לא הביעו עמדה לגופו של הנושא.
משנה את כללי המשחק
במשך מערכות בחירות רבות הפעילו מפלגות מכל קצות הקשת הפוליטית מערכי שטח שהתבססו על דיווחים שוטפים מהקלפיות. המידע אפשר להן למקד מאמצים במצביעים שטרם הגיעו להצביע, לשלוח פעילים, לבצע שיחות טלפון והודעות, ואף להפעיל מערכי הסעות – מהלך שסייע להגדיל את שיעורי ההצבעה בקרב תומכיהן.
החלטתו של השופט סולברג צפויה להגביל באופן משמעותי את יכולתן של המפלגות לנהל את מבצעי "הוצאת המצביעים" כפי שנעשה עד כה, ולחייב אותן להסתמך על דרכים אחרות לעידוד ההצבעה ביום הבחירות.
בסיום החלטתו הבהיר השופט סולברג כי הוא מפרש את הדין הקיים בלבד, ואינו מביע עמדה לגבי ההסדר הרצוי בעתיד. לדבריו, ראוי לקיים בחינה מקיפה של היחס בין דיני הבחירות לדיני הגנת הפרטיות, במיוחד על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות.
לצד זאת הודגש כי המפלגות ימשיכו להיות רשאיות להשתמש, בהתאם לחוק, במידע המופיע בפנקס הבוחרים לצורך יצירת קשר עם בעלי זכות הבחירה – אולם מידע זה אינו כולל נתונים על עצם ההצבעה בפועל.
