הערת הכותב: מאמר זה לא מתאים לבעלי אג'נדות, ולמי שאינו מחפש את האמת. אתמול הודיע שר הביטחון במסגרת תוכנית טלויזיה על כוונתו למנות את דדו בר כליפא, "מדור הגיבורים וההכרעה", ולהחליף את אלוף פיקוד המרכז. סערה גדולה קמה, רובה על רקע פוליטי, ולא ענייני. במאמר זה, אטען כי ראוי לקבל החלטות באופן ענייני, ובדרך ראויה, למען מטרה אחת והיא החשובה: ביטחון ישראל.
במקרה זה, הסערה היא על העניין הלא נכון. הסערה צריכה להיות כיצד מתכוונים למנות קצין שכשל ב-7 באוקטובר, ועוד טייח את התחקיר? שר הביטחון שגה 4 שגיאות: א. רצונו להחליף את האלוף המכהן אבי בלוט, קצין ראוי, מקצועי ומסור. ב. רצונו להחליפו באלוף דדו בר כליפא- קצין שכשל בתפקידו ב-7 באוקטובר, וטייח את התחקיר שלו עצמו. ג. הדרך בה מסר הודעה במסגרת תוכנית טלויזיה. ד. העיתוי להחלפה – תקופה רגישה ביו"ש.
פיקוד המרכז
פיקוד המרכז הוא אחד הפיקודים הרגישים ביותר בצה"ל, 24/7/365. אחריות מפקד הפיקוד משלבת בין אחריות צבאית טריטוריאלית לביטחון המתיישבים על שלל המורכבויות הקיימות (מיישובים גדולים, ועד קטנים, חוות ומאחזים מבודדים), וממגוון רחב של איומי טרור (מאבן ועד מתקפה). ביטחון יישובי התפר ממתקפה היוצאת מגיזרתו, ביטחון גבולה המזרחי של ישראל – הגבול הארוך ביותר של ישראל. ובנוסף, ובאופן מיוחד מבין האלופים סמכותו משלבת אחריות וסמכות ריבונית של השלטון האזרחי ביהודה ושומרון.
מבלי להרחיב כל סעיף והגדרה, ניתן לומר כי הוא זה שממש את דירקטיבת המדיני באופן הישיר והמלא ביותר. זה יתרונו, וגם חיסרון התפקיד. יכולתו האישית להשפיע באמת על המדיניות היא נמוכה. וכך, את כל ה"אש" (פינוי יישובים ומאחזים) הוא סופג עבור הדרג המדיני, ואת כל הקרדיט- הדרג המדיני לוקח אליו (הקמת 104 יישובים). לכל מי שמצוי בתהליך קבלת ההחלטות המדיני והצבאי הבכיר, ברור לו שאלו הם כללי המשחק. זהו תפקיד כפוי טובה, שקשה מאוד "להצליח" בו.
לא הדחה, אלא החלפה מתוכננת: הסערה סביב האלוף בלוט
באופן ענייני, האלוף אבי בלוט קצין מהראויים ביותר במטכ"ל, מקצועי, התקפי, מסור, אבל כמו כולנו, לא מושלם, ונכון לשאול שאלות באופן ענייני: האם נכון לתרגל ולשדר את "איום הטרור היהודי" מעבר ליחס ההוגן והנכון? האם פועל נכון מול זריקות האבנים והטרור? האם פועל נכון בסוגיית מעצרים מנהליים? האם פעל נכון בהגשת העירעור על מדיניות שר הביטחון ואולי היה נכון לשתף את הרמטכ"ל שמצידו ישתף את השר? האם הוא למד את כל לקחי ה-7 באוקטובר (לא בטוח)? מה שבטוח – הוא לא היה שותף ישיר לאחריות ולאסון ה-7 באוקטובר, וזו כבר נקודת זכות במציאות הקיימת היום במטכ"ל.
האלוף דדו בר כליפא
האלוף דדו בר כליפא עשה את "המסלול הנכון", פיקד על אוגדה מתמרנת 36, והוביל אותה ללחימה בעזה ובלבנון. אכן, מדור "הגיבורים וההכרעה" שציין שר הביטחון בדבריו. אולם, השאלה היא לא האם הוא מהדור הזה, אלא האם הוא כזה? התשובה היא במבחן המציאות והמעשה. אסון ה-7 באוקטובר, הוא נקודת המבחן הגבוה ביותר לצה"ל ומערכת הביטחון (ונכשלנו בה), ומימלא למפקדי צה"ל. ביום זה, נבחנו מפקדי צה"ל במניעת המתקפה ונכשלו, ובבלימת המתקפה והצלת חיים רבים.
דדו בר כליפא היה אז בתפקיד מפקד אוגדה 36. האוגדה הכינה עצמה ועלתה עם מפקדה לצפון, כאשר 3 מגדודי האוגדה לחמו באותה שבת את מלחמת הקיום שלהם ושל יישובי העוטף (גדוד 77, גדודים 13 ו-51 מגולני, יחד עם סיירת הנח"ל). מפקד האוגדה בהחלטה נכונה וערכית, החליט לנוע לדרום ביחד עם חפ"ק המורכב מקצינים ולוחמים. ומכאן, מתחיל מסע של תנועת חפ"ק מפקד אוגדה בגיזרת עזה הבוערת, שבסופו – מפקד האוגדה לא תפס אחריות על אף יישוב! אף מוצב! אף ציר או צומת! אף משימה (פינוי נפגעים, פתיחת צירים, ארגון המרחב). ולמי שלא מבין, את מה שלי ולכל מפקד צבאי ברור, אסביר: "מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות".
מפקד אוגדה הוא מפקד מבצעי הבכיר ביותר שיכול להגיע לשטח. 30 שנים הכשירו אותו בכדי להגיע לאיזור לחימה, לקחת פיקוד, ולהציל אזרחים. זה לא קרה. לא רק שדדו בר כליפא לא תפס פיקוד ואחריות, הוא לא דיבר פעם אחת עם מפקד אוגדת עזה ושאל מה נדרש לסייע, תוך שהוא יודע שהוא נכנס לגיזרתו הבוערת (תרתי משמע), הוא הסתובב בגיזרה, ולו היה תופס פיקוד על יישוב (נחל עוז? מוצב נחל עוז? מי יודע כמה חיים יכל להציל.
שר הביטחון יקדם את מינויו של דדו בר כליפא למפקד פיקוד המרכז
מפקד אוגדה שמגיע מחלק את הגיזרה, מפעיל כוחות למקומות המדוייקים, מונע מהם להיכנס למארבים ביישוב, מפעיל אמצעי חוזי וחיל האויר, מפנה פצועים, מפנה אזרחים, וכמובן- צימצמתי מאוד את תפקידו מפאת המקום. בשורה התחתונה: "מפקדים פותרים בעיות". ראינו זאת באותם מקומות שמפקדים פעלו כך בתופת, מפקדי חטיבות שחתרו למגע (לא אפרט את כולם), ניהלו לחימה ופיקדו על יישובים (ואף שילמו בחייהם – אל"מ רועי לוי הי"ד, מפקד הרבמ"ד שנהרג בקרב העת שפיקד על קיבוץ רעים).
אבל לא בזאת תמו הכישלונות, מספר אירועים חריגים וערכיים שלא עלו בתחקירים: דדו בר כליפא ירה בגופות 2 חיילי צנחנים ששכבו מתים (נהרגו קודם ככה"נ בקרב מול מחבלי הנוחבה) ואף צילם זאת (למען הסר ספק, ככל הנראה לא ידע שאלו הם חיילינו, אולם, הסיטואציה הקרבית לא בהכרח חייבה ירי, בטח לא לצלם עם הטלפון על החזה, בטח לא להעלים את הירי מהורי החיילים עד לפני כמה חודשים ועוד בהיותו ר' אכ"א, ובטח לא להזכיר זאת באף מילה ב"תחקיר"/סיפור שהציג לאלוף).
בהמשך, נכנס לקיבוץ בארי ללא תיאום עם המפקד שפיקד שם, ללא צורך מבצעי מובהק, נכנס להיתקלות בה נהרג קצין מהחפ"ק שלו, ומשם – הגירסאות מאוד בעייתיות. חלק מהגרסאות טוענות שהקצין ההרוג הושאר בשטח, החפ"ק נסוג, ורק ביציאה ניתנה פקודה לטנק שנכנס "לשמור על הגופה שלא תיחטף". גם אירוע זה לא נכתב באותו תחקיר של האוגדה, ומעולם לא תוחקר כנמצופה. וכדי לעשות את העניין פשוט, ישנן כל כך הרבה שאלות קשות ופערים בתחקיר שדדו הציג בפני מפקד פיקוד הדרום, שאפשר לכתוב עליהם ספר (כן, אני יודע, דו"צ יוצא הודעה שהוא מגנה את דבריי, מדובר באלוף שלחם וסיכן נפשו, וכו'. כולם מכירים את דו"צ והודעותיו, נשף המסיכות נגמר מזמן, עם ישראל, לוחמי ומפקדי צה"ל מבינים היכן האמת, אך לא תמיד לא מכירים את הפרטים המצמררים! ולעצם העניין, כל מילה אמת! הייתי עדין, לא פירטתי, וכל ניסיון להשמיץ או לפגוע בי ירחיב את ידיעות הציבור לכשלים ולטיוח).
לסיכום, סיפורו של דדו בר כליפא אינו היחיד לצערנו. האלוף דדו בר כליפא – לא תפקדת (כמצופה וכנדרש ממך מתוקף תפקידך כמפקד אוגדה בשעת המבחן)? תעלה בתחקיר, תציג שגיאות ותקלות, אירועים ערכיים וחריגים (שום מילה על שגיאות תקלות ואירועים חריגים). אך גם טייחת? זהו פשע שלא ייסלח.
זה הזמן האלוף דדו בר כליפא, כמי שמשמש היום כר' אכ"א, האגף האמון על הדבר החשוב ביותר לצה"ל – האנשים. תגיד שגיתי, בקרב, ובטיוח. תתפטר! תהיה סמן למפקדים הדורשים אמת ואמינות ודוגמא אישית, וחובה ערכית למשפחות השכולות ועם ישראל כולו.
ולשר הביטחון והרמטכ"ל – לא ניתן להעלים את אסון ה-7 באוקטובר. האמת יוצאת, תצא, זוהי פיסקה קטנה בתחקיר שהובלתי, ובו יש ניתוח עומק לכשלי צה"ל ב-7 באוקטובר (לא עסקתי בדרג המדיני לכל אלו המנסים לאתגר ולהשמיץ- ולמען הסר ספק, אין חולק על אחריות הדרג המדיני, והשאלה היא מהי). אני קורא לכל מי שאמת וביטחון ישראל לנגד עיניו, לפעול לחשיפת האמת במלואה, לשר הביטחון לרמטכ"ל לקרוא לי, להציג תחקיר מקצועי ומקיף ללמידה ותיקון. לתקן את הערותיי לתחקירי צה"ל ש"טופלו", ולחזק את ביטחון ישראל.
שר הביטחון, שגית 3 פעמים: באלוף בלוט, באלוף בר כליפא, ובדרך. זה הזמן לתקן.
"כי אמת מארץ תצמח, וצדק משמיים נשקף" (תהילים פ"ה, י"ב).
