שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת ההתיישבות אורית סטרוק פנו היום (שני) במכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה לכנס באופן מיידי את הקבינט המדיני-ביטחוני ולעצור את יישום "מפת הדרכים" שפרסמה מועצת השלום (Board of Peace), עד שתתוקן כך שתעמוד ביעדי המלחמה ובהתחייבויות שניתנו לישראל.
לדברי השניים, המסמך הרשמי שפורסם בסוף השבוע שונה באופן מהותי מהמתווה שהוצג לשרי הקבינט במהלך הדיונים שקדמו לאישורו. לטענתם, החלטת הקבינט התקבלה על בסיס מידע שאינו תואם את הנוסח הסופי, ולכן יש לקבל החלטה חדשה שתמנע את יישום המתווה במתכונתו הנוכחית. לפי המכתב, ללא התערבות מיידית עלולה להיווצר ברצועת עזה מציאות ביטחונית הסותרת את מטרות המלחמה.
ישראל הביעה דאגה בפני ארה"ב לגבי תוכנית הפירוק מנשק של חמאס
המחלוקת מתמקדת ב"מפת הדרכים" שגיבשה מועצת השלום במסגרת התוכנית הבינלאומית לעזה. על פי המסמכים שפורסמו, המתווה כולל הקמת ועדה פלשתינית טכנוקרטית (NCAG), פריסה הדרגתית של כוח ייצוב בינלאומי (ISF), פירוז בשלבים של ארגוני הטרור ונסיגה ישראלית מדורגת, בכפוף למנגנוני אימות בינלאומיים.
במכתבם מונים סמוטריץ' וסטרוק שבעה פערים מרכזיים בין המתווה שהוצג לקבינט לבין הנוסח שפורסם:
• לטענתם, אין במסמך דרישה לפירוז מלא של רצועת עזה ולהוצאת כלל אמצעי הלחימה מהרצועה. במקום זאת, כלי הנשק אמורים לעבור לאחריות גוף פלסטיני חדש – ה-NCAG – ולא לידי ישראל או גורם אחר שאינו פלסטיני.
• לדבריהם, המתווה מאפשר התחלת נסיגת צה"ל במקביל לתהליך הפירוז, בניגוד לעמדת ישראל שלפיה נסיגה תתבצע רק לאחר השלמת פירוק חמאס מנשקו.
• עוד הם טוענים כי המסמך קובע שהמסגרת המשפטית ברצועה תהיה חוקי הרשות הפלסטינית, שלדבריהם יוצרים תשתית המאפשרת המשך תשלומים למחבלים ולגורמי חמאס גם לאחר החלפת השלטון.
• השניים טוענים כי כוח ה-ISF, שהוצג לדבריהם ככוח שיסייע בפירוז הרצועה, מוגדר במסמך בפועל ככוח חיץ בין צה"ל לבין מנגנוני ה-NCAG, ובכך עלול להגביל את חופש הפעולה של צה"ל.
• בנוסף, הם מתריעים מפני הקמת ועדת אימות בינלאומית (IVC), שלטענתם לא הוצגה לקבינט ועלולה לכלול מדינות שיפעלו בניגוד לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.
• עוד נטען כי המתווה אינו מתנה את שיקום הרצועה בהשלמת הפירוז, ואינו כולל מנגנוני פיקוח מספקים על חומרי הבנייה שייכנסו לעזה.
• לבסוף, הם מתנגדים לכך שהמסמך מציג את קידום המדינה הפלשתינית כחלק מהיעדים המדיניים של התהליך.
כ"ץ: "לא זזים מעזה עד שחמאס יפורק מנשקו והמנהרות יפורקו"
ברקע המחלוקת עומדת תוכנית רחבה יותר שמקדמת מועצת השלום, אשר אושרה בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם בשנת 2025. לפי מסמכי מועצת השלום והאו"ם, עקרונות המתווה מדברים על פירוק הדרגתי ומפוקח של כלל הארגונים החמושים, הקמת שלטון אזרחי פלסטיני זמני באמצעות ה-NCAG, פריסת כוח ISF בינלאומי ותחילת שיקום הרצועה בשלבים, לצד מנגנון אימות בינלאומי שיבחן את עמידת הצדדים בהתחייבויותיהם.
טראמפ הודיע: הושג הסכם לפירוק מוחלט של חמאס מנשקו
עם זאת, בעוד שמסמכי מועצת השלום מציגים את המתווה כמבוסס על פירוז מדורג ומאומת של חמאס ויתר הארגונים החמושים, סמוטריץ' וסטרוק טוענים כי הנוסח הסופי שפורסם אינו מבטיח את עקרונות הפירוז שעליהם התבססה החלטת הקבינט, ולכן אינו יכול לשמש בסיס למדיניות ישראל.
בסיום מכתבם דורשים שני השרים כי הממשלה תודיע שאינה מקבלת את מפת הדרכים בנוסחה הנוכחי, תכנס בדחיפות את הקבינט המדיני-ביטחוני, ותקבל החלטה שתמנע את כניסת כוח ה-ISF לרצועת עזה עד שמועצת השלום תתקן את המסמך כך שיעמוד, לטענתם, ביעדי המלחמה ובהתחייבויות שניתנו לישראל.
גורם מדיני הגיב למכתבם של השרים סמוטריץ' וסטרוק: ישראל לא תיסוג מהקו הנוכחי ברצועת עזה ותמשיך לסכל כל איום על אזרחינו וחיילינו. מאורח יותר אמר דובר לרשת CBS האמריקנית: "נוסח ההסכם לפירוק חמאס מנשקו לא משקף את עמדותיה של ישראל. דורשים פירוק ״מעשי יותר״ של החמאס מנשקו".
