העולם הערבי שוב מוצא את עצמו במבוכה עמוקה, ושוב מסיבות שהוא עצמו אחראי להן. בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו עושה את דרכו בחזרה לישראל לאחר עוד ביקור מדיני, הרשתות וגופי התקשורת בעולם הערבי מתמודדים עם מציאות מנפצת אשליות. פעם אחר פעם, העולם הערבי בוחר ליפול בפח של עצמו, ומעדיף להאמין לפנטזיות במקום לקרוא את מפת הגיאופוליטיקה נכון.
השורש למבוכה הזו נעוץ באופן שבו צורכים ומייצרים נרטיבים מעבר לגבולות ישראל. התקשורת הערבית מסתמכת פעם אחר פעם על ציטוטים ומאמרים מתוך כלי תקשורת בישראל – דוגמת עיתון "הארץ" וערוצים שונים – ומייצרת לעצמה תמונת מציאות מעוותת ואופטימית. על בסיס אותם דיווחים, נארגת שם תיאוריה קבועה לפיה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נוזף בנתניהו, השניים אינם מדברים, והרומן הפוליטי ביניהם הגיע אל סופו המוחלט.
אלא שהמציאות מכה בפניהם פעם אחר פעם באכזבה צורבת. ברגע האמת, כשהם נחשפים לתמונות הרשמיות ולדרך החמה שבה טראמפ מקבל את נתניהו בבית הלבן, מתברר גודל הנתק בין משאלות הלב שלהם לבין העובדות בשטח.
התופעה הזו מעידה על בעיה עמוקה יותר: העולם הערבי פשוט מסרב ללמוד את הלקח. במקום לבחון את המצב בעיניים נקיות, הם בוחרים לאמץ בעיניים עצומות את אותם קולות וציטוטים מתוך השיח הפנימי בישראל, מתרגמים אותם למחוזות של משאלות לב, ונשארים מופתעים ומאוכזבים כל פעם מחדש אל מול תמונות המפגש האמיתיות.
