במדבר אטקמה, הנחשב לאחד המקומות היבשים בעולם, תועדו הרים עצומים של בגדים משומשים ומיותרים המגיעים מכל רחבי הגלובוס. התופעה, שצולמה לאחרונה אפילו מלוויינים בחלל, חושפת את המחיר הסביבתי האפל של תעשיית הטקסטיל העולמית ושל עודף הייצור והצריכה המודרנית.
Hey you, yeah you, this is Markus IbetYouDidntKnow, did you?
Ever wonder where clothing manufacturers discard their unsold, defective clothing and apparel?
It's Chile, a 60,000 ton mountain made of clothes can be seen from space.
The Atacama Desert outside Alto Hospicio,… pic.twitter.com/APBQ7TRNf5
— Gaijin – Markus GFY News (@Gaijin_Markus) July 29, 2026
צ'ילה הפכה לאחת מנקודות הכניסה המרכזיות בעולם לבגדים משומשים. מדי שנה מגיעות דרך נמל איקיקה שבצפון המדינה למעלה מ-60 אלף טונות של פריטי לבוש מיובאים מאירופה, ארצות הברית, קנדה ואסיה. חלק מהבגדים אכן מוצאים קונים חדשים בשווקים באמריקה הלטינית, אך פריטים פגומים, באיכות נמוכה או עודפים שלא נמכרים נשארים מאחור.
בשל העלויות הגבוהות של פינוי פסולת או ייצואה מחדש, בוחרים סוחרים מסוימים להשליך או לשרוף את הבגדים באופן בלתי חוקי בשטחי המדבר הסמוכים לעיר אלטו הוצ'יפיו. התוצאה היא היווצרותם של "הרי בגדים" עצומים הכוללים מעילי חורף, בגדי ספורט, נעליים, בגדי ילדים ואפילו פריטים שתווית המחיר עדיין מחוברת אליהם.
ההשלכות הסביבתיות חמורות: בניגוד לסיבים טבעיים, טקסטיל מודרני רב מורכב מחומרים סינתטיים כמו פוליאסטר, אשר נשארים בסביבה במשך עשרות שנים. השריפות הבלתי חוקיות של פסולת זו משחררות לאוויר חומרים מסוכנים ורעילים, ומאלצות את תושבי האזור להסתגר בבתיהם בשל העשן הכבד.
רשויות המדינה וארגונים סביבתיים מנסים כיום לקדם תקנות מחמירות יותר שיטילו את האחריות על יבואני ויצרני הטקסטיל, לצד יוזמות טכנולוגיות שנועדו למחזר את הבגדים ולהפוך אותם לחומרי בידוד ותעשייה – מתוך מטרה לעצור את ההשתלטות של זבל האופנה על הטבע.
