במשך שנים התרגלנו להאמין שארצות הברית היא בעלת הברית הגדולה ביותר של ישראל. אין ספק שהיא מעניקה לנו סיוע ביטחוני, גיבוי מדיני וטכנולוגיות מתקדמות. אבל האם האינטרסים שלה תמיד זהים לאלה שלנו? אני לא בטוח. כשמסתכלים על התמונה הרחבה, קשה להתעלם מהעובדה שארצות הברית היא מעצמת הנשק הגדולה בעולם. תעשיית הביטחון שלה מייצאת מדי שנה אמצעי לחימה, מערכות הגנה, מטוסים, טילים, חימושים וטכנולוגיות מתקדמות במיליארדי דולרים. כל עוד העולם מאוים, הביקוש למוצרים הללו רק גדל.
2+במשך שנים התרגלנו להאמין שארצות הברית היא בעלת הברית הגדולה ביותר של ישראל. אין ספק שהיא מעניקה לנו סיוע ביטחוני, גיבוי מדיני וטכנולוגיות מתקדמות. אבל האם האינטרסים שלה תמיד זהים לאלה שלנו? אני לא בטוח. כשמסתכלים על התמונה הרחבה, קשה להתעלם מהעובדה שארצות הברית היא מעצמת הנשק הגדולה בעולם. תעשיית הביטחון שלה מייצאת מדי שנה אמצעי לחימה, מערכות הגנה, מטוסים, טילים, חימושים וטכנולוגיות מתקדמות במיליארדי דולרים. כל עוד העולם מאוים, הביקוש למוצרים הללו רק גדל.
פעם אחר פעם, רגע לפני הכרעה, מופעל לחץ בינלאומי להפסקת אש. יש הרואים בכך ניסיון למנוע הסלמה הומניטרית, אני סבור שהתוצאה היא שהאויב מקבל זמן להתארגן, להתחמש ולהתכונן לסבב הבא. כך או כך, בפועל הסכסוך נמשך. אני לא טוען שקיימת תוכנית סדורה להנציח מלחמות, אבל בהחלט ראוי לשאול האם מכלול האינטרסים האסטרטגיים והכלכליים של ארצות הברית עלול להוביל למדיניות שמעדיפה ניהול סכסוכים על פני הכרעה מוחלטת. ואם כל זה אינו מספיק, כדאי לשאול עוד כמה שאלות חשובות.
2+אם האינטרס האמריקאי הוא באמת לחזק את ישראל, מדוע ממשל טראמפ מקדם מכירת מטוסי F-35 לטורקיה? מדינה שעומדת בעימות מדיני ואסטרטגי מול ישראל. האם אין בכך כדי לשחוק את היתרון האיכותי שעליו התחייבה ארצות הברית לישראל לשמור? מדוע וושינגטון מקדמת תוכנית גרעין אזרחית לסעודיה? האם ההיסטוריה לא מלמדת שטכנולוגיה גרעינית אזרחית עלולה, בתנאים מסוימים ובהחלטה פוליטית, להפוך גם לבסיס ליכולת צבאית? אולי לכל אחת מהשאלות הללו גם יש הסבר אחר.
אבל כשמחברים את כולן לתמונה אחת, קשה שלא לתהות: האם האינטרס האמריקאי הוא יציבות מוחלטת במזרח התיכון, או שמא שימור מאזן כוחות שמבטיח המשך תלות אמריקאית, עסקאות נשק והשפעה אזורית? לכן ישראל חייבת להוקיר את ידידיה, אך אסור לה להתבלבל: בין מדינות אין חברים, יש אינטרסים. וכאשר האינטרס הישראלי הוא הכרעה שתבטיח ביטחון לאורך זמן, אין ודאות שהוא תמיד חופף לאינטרס של המעצמה החזקה בעולם. מדינה ריבונית חייבת לקבל את החלטותיה לפי האינטרס הלאומי שלה, גם כאשר הדבר אינו עולה בקנה אחד עם רצונותיה של הידידה הקרובה ביותר.
לסיכום: בסופו של יום, מעצמות לא נלחמות על ערכים, הן פועלות לפי אינטרסים. כל עוד המלחמות נמשכות, תעשיית הביטחון האמריקאית ממשיכה לשגשג, והלקוחות ממשיכים לעמוד בתור. לכן ישראל חייבת להפסיק להאמין שמישהו אחר ידאג לאינטרסים שלה. מי שרוצה ניצחון אמיתי לא יכול להרשות לעצמו שמעצמות יחליטו עבורו מתי לעצור. את המלחמות של ישראל צריכים לסיים בירושלים, לא בוושינגטון!!!
