אחת האטרקציות הפופולאריות במהלך הקיץ היא שחיה בנחלים ובמעיינות, אולם למרות היתרונות הנפשיים והגופניים המיוחסים לשהייה בטבע, מומחי בריאות וסביבה מזהירים מפני סכנות זיהום ותחלואה סמויות המאיימות על השוחים.
3+אף על פי שערים מרכזיות השקיעו מיליארדים בשיפור תשתיות המים והקמת מאגרי ענק לטיפול במי סערות – מזג אוויר סוער עדיין מצליח לשבש את איכות המים. לפי חוקרים בתחום המיקרוביולוגיה הסביבתית ששוחחו עם ה-BBC, לאחר גשמים כבדים וסערות, נחלים עירוניים הופכים לרוב לבלתי בטוחים למשך 24 עד 72 שעות בעקבות הצפת מערכות ביוב, סחיפת סחף וזיהומים חקלאיים.
המחלות הנפוצות ביותר הקשורות לשחייה זו כוללות בעיות במערכת העיכול כתוצאה מבליעת מים, כאשר ילדים חשופים לסיכון מוגבר במיוחד. עם זאת, קיימים סיכונים חמורים בהרבה, ובראשם מחלת הלפטוספירוזיס – מחלה חיידקית הנישאת בשתן של מכרסמים וחיות משק, העלולה לגרום לאיברים לקרוס ואף למוות, ואשר בגינה כבר נרשמו בעבר התפרצויות בקרב ספורטאים שהתחרו במים פתוחים.
3+בנוסף, באזורים מים רגועים או חמימים עלולות להיווצר פריחות אצות כחוליות המפרישות רעלנים המגנים על העור והעיניים, ולעיתים רחוקות פוגעים בכבד או במערכת העצבים. מעבר לכך, מחקרים מראים כי שחיינים קבועים נושאים בבטנם חיידקי אי-קולי עמידים לאנטיביוטיקה, שמקורם בין היתר במפעלי טיהור שפכים, מה שמקשה על הטיפול בזיהומים עתידיים.
3+בדיקות המים הרשמיות, המבוססות על מדדי חיידקי צואה כמו אי-קולי ואנטרוקוקים, לוקחות בחשבון נתונים מצטברים של שנים או דורשות ימים לקבלת תוצאות מעבדה – ולכן אינן מספקות מענה מהיר להחלטות נקודתיות של שחיינים. בשל כך, המומחים ממליצים להפעיל שיקול דעת עצמאי: להימנע משחייה בימים שלפני או אחרי גשמים חזקים וסערות, לחפש סימנים מחשידים כמו מים עכורים בצבע ירוק-אפונה או קצף ומשקעים חשודים, להשתדל לא לבלוע מים, להתקלח מיד לאחר היציאה מהמים ולכסות פצעים פתוחים.
