בערב תשעה באב, בפרק מיוחד שישודר הערב (רביעי), חוזר חיים ילין למסלול חייו יוצא הדופן – מילד יהודי בבואנוס איירס, דרך עלייה לישראל כחייל בודד, שירות קרבי ומלחמת לבנון הראשונה, ועד לראשות מועצת אשכול, חברות בכנסת וההתמודדות הבלתי נתפסת עם מתקפת הטרור של 7 באוקטובר מתוך ביתו בקיבוץ בארי. לאורך הריאיון הוא חוזר שוב ושוב לרעיון אחד שלדבריו הפך למשימת חייו: אחדות.
1+ילין מספר כי כבר בילדותו בארגנטינה חלם לעלות לישראל. לאחר שהוריו סירבו תחילה לאפשר זאת, הציב בפניהם אולטימטום כשהגיע צו הגיוס לצבא ארגנטינה – לאפשר לו לעלות לישראל או שלא יראו אותו עוד. בגיל 18 הגיע לבדו לארץ כחייל בודד, מתוך תחושת שליחות עמוקה. לאחר שניצל מקרבות קשים במלחמת לבנון הראשונה כתב לאמו משפט שלדבריו מלווה אותו עד היום: "מדינה שהצילה את החיים שלי – אני חייב להקדיש לה את החיים שלי".
בהמשך הגיע לקיבוץ בארי, מקום שלדבריו לא נבחר במקרה. הוא מספר כי רק במבט לאחור הבין שכל תחנות חייו הובילו אותו לשליחות הציבורית. גם תאונת אופניים קשה שעבר שנים לפני שנבחר לראשות מועצת אשכול קיבלה עבורו משמעות מיוחדת, לאחר שבמהלך איבוד ההכרה חווה חוויה רוחנית שבה נאמר לו כי עליו להיות איש ציבור.
כמי שכיהן כראש מועצת אשכול בתקופות "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן", ילין מספר כי התריע במשך שנים שהמדינה אינה מטפלת בשורש האיום מרצועת עזה. לדבריו, ישראל הסתפקה שוב ושוב בניסיונות להשיג שקט זמני במקום לשנות אסטרטגיה, והוא הזהיר מפני זלזול בחמאס הרבה לפני מתקפת 7 באוקטובר.
החלק המרכזי בראיון מוקדש לאותה שבת. ילין מספר כי כבר בשעה 06:29 הבין שלא מדובר בעוד סבב לחימה. "בשש עשרים ותשע כבר ידעתי שזו מלחמה", הוא אומר, לאחר שהבחין שהירי החל מיד גם לעבר גוש דן. במשך 11 שעות הסתגר עם בני משפחתו בממ"ד, וכשיצא נתקל במראות ההרס, ההרג והחורבן בבארי. "כבר בשעה עשר בבוקר כתבתי לחברים שבארי לא תחזור להיות בארי", הוא משחזר.
לדבריו, דווקא מתוך האסון הגדול ביותר שחווה, הבין כי ייעודו השתנה. "לא היה כעס יותר. הבנתי שהייעוד שלי הוא אחדות", הוא אומר. מאז, הוא מספר, הקדיש את פעילותו הציבורית לחיבור בין חלקי החברה הישראלית, מתוך אמונה שאחדות אינה סיסמה אלא משימה יומיומית.
1+ילין דוחה את הטענה שהפילוג הפנימי הוא שהוביל למתקפת 7 באוקטובר, אך מדגיש שחברה מאוחדת הייתה מתמודדת טוב יותר עם השלכותיה. "הטרור תמיד ינסה לפגוע בך. אבל כשאתה מאוחד – הרבה יותר קשה לשבור אותך", הוא אומר. לדבריו, "אם צד אחד חושב שהוא ינצח את השני – המשמעות היא שאין לנו יותר עם."
במהלך הריאיון הוא מספר גם על המפגשים המרגשים שקיים לאחר המלחמה עם הרב תמיר גרנות ועם בני קלמנזון, ועל הדרך שבה הכאב המשותף הוביל אותו להקים את יוזמת "אמנת בראשית", המבקשת לקדם שיח של אחדות בחברה הישראלית.
לקראת סיום, בערב תשעה באב – היום שבו מציינים את חורבן הבית בשל שנאת חינם – קורא ילין לשמר את רוח הערבות ההדדית שנולדה אחרי המלחמה. "אני מתגעגע לאווירה של שמונה באוקטובר. את הטוב הזה צריך לבחור גם בשגרה", הוא מסכם.
