תומר בלאק, מניצולי פסטיבל הנובה וממקימיו, סיפר היום (שלישי) בוועידת החוסן ובריאות הנפש של ערוץ 14 על רגעי האימה שחווה ב-7 באוקטובר, ועל ההתמודדות הקשה שנמשכה גם זמן רב לאחר הטבח.
2+בלאק סיפר על הרגעים הקשים ביותר שלא מרפים ממנו עד עד היום: "מהרגע מאותם שעות שלא עוזב אותי זה טלפונים שאני מקבל מחברים בשעה 10:00 בבוקר שהם מבקשים ממני שאתקשר למשפחות. כל מיני צוואות שאני מקבל בטלפון".
השורד סיפר בכאב כי גילה על הזוועות שמתרחשות דרך עדכונים בלייב: "מה שראינו על הרצפה היה מאות גופות – של חיילים, של ניצולים, של כולם. זו לא הייתה שממה ושיממון, היה שם מוות, עם ריח של מוות באוויר".
2+לאחר הטבח הקים בלאק מרכז שיקום לניצולי מסיבת הנובה. המיזם, שהחל במתחם בבורג', התרחב בהמשך לאירועים נוספים, שבהם השתתפו אלפי בני אדם. במשך חודשים ארוכים הקדיש את עצמו לסיוע לניצולים, אך סיפר כי הפעילות גבתה ממנו מחיר אישי כבד: "חוויתי הידרדרות של הרוח הפנימית שלי וניתוק בין הרגש לבין האישיות שלי".
בלאק חשף כי בשנתיים שלאחר מכן חווה נפילה קשה לסמים, שהחריפה לאחר סיום המתחמים הטיפוליים. "ממש איבוד של הרוח איבוד של הפנימיות, איבוד של עצמי. ממש כאילו הגעתי לתחתית מטורפת מאוד. איבדתי זוגיות, איבדתי עבודה, איבדתי משפחה, ממש כאילו יצאתי כבר לרחוב".
2+יובל אראל, שליוותה את בלאק בתהליך, הדגישה את סיפורו כדוגמה לאופן שבו אפשר לצמוח ולהשתקם לאחר הטראומה: "תומר עבר את כל המסלול. קודם כל הוא צלל לתהומות והוא היה באמת באמת בתהומות מאוד מאוד חשוכים. ואחר כך בכוחות נפש עצומים הוא עשה היפוך של הדבר והחליט מהטראומה הזאתי אני צומח. בתוך החושך הזה יש גם הזדמנות לפגוש אור שאולי לא היינו פוגשים".
אנחנו עושים מאמץ גדול לאתר את בעלי הזכויות בצילומים. השימוש ביצירות שבעל הזכויות בהן אינו ידוע או לא אותר נעשה לפי סעיף 27א ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום ואתם בעלי הזכויות בו נא לפנות ל[email protected]
