הסלמת הלחימה בין ארצות הברית לאיראן פוערת תהום ופילוג בקרב בנות הברית הערביות של וושינגטון. בכירים באזור מתוסכלים ומזהירים כי הדינמיקה הנוכחית לא תכניע את טהרן.

חלקם אף מציעים לנשיא דונלד טראמפ לנקוט צעד אגרסיבי של הכנסת כוחות קרקעיים לאיראן והשתלטות על אי הנפט האסטרטגי כארג', מתוך תפיסה שרק מכה אנושה תאלץ את איראן לשחרר את אחיזתה במצר הורמוז. מנגד, מדינות כמו קטאר דורשות עצירה מיידית של הלחימה, מתוך חרדה מחזרה להפצצות המסיביות של חודשים מרץ ואפריל.
המחיר הכלכלי והביטחוני של הסכסוך, שמדינות המפרץ הפצירו בוושינגטון שלא להתחיל בו, הולך ומחריף. מתקפות טילים ומל"טים איראניות פגעו במתקני מים וחשמל בכווית, שיוטו של מיכליות נפט שובש, ותוכניות פיתוח נרחבות בתחומי הבינה המלאכותית והתיירות בסעודיה ובאיחוד האמירויות נקלעו לסכנה.

התסכול הגובר הוביל את הנסיכויות להבהיר כי אין בכוונתן לתרום שקל אחד לקרן השיקום האיראנית המתוכננת על סך 300 מיליארד דולר, מתוך כעס על הדרישה לממן את מי שתוקף את תשתיותיהן. נוכח הספקות הגוברים ביכולתה של ארה"ב להגן עליהן, חלק ממדינות המפרץ כבר החלו לבחון הידוק של הקשרים הביטחוניים דווקא מול מדינות אירופה.
