"לא אני בחרתי את הנושא הזה, הנושא הזה בחר בי", הצהירה חברת הכנסת מיכל וולדיגר בפתח דבריה היום (שלישי) בריאיון לנועם אמיר בוועידת החוסן ובריאות הנפש של ערוץ 14. בשיחה היא שיתפה בסיבה שהובילה אותה להקדיש את חייה הציבוריים לתחום: "יש לי בן משפחה מתמודד נפש. זה הפיל אותי לבור עמוק ושחור שלא ידעתי לאן אני נופלת. אני בן אדם אסרטיבי שהעולם היה נורא ברור לו, ופתאום השטיח פשוט נשמט לי מתחת לרגליים".
1+וולדיגר תיארה את תהליך הטיפוס מהתהום האישית ככזה שדרש כוחות עילאיים ושינה את תפיסת עולמה. "היה חושך מוחלט, ובסוף היו גחליליות של אור שעזרו לי לטפס. כשהגעתי למישור אמרתי שאני לא אתן לאף אחד להגיע לתחתיות שאני הגעתי אליהן, שוב – עוד לפני שאני מדברת על בן המשפחה שלי, אלא עליי כמלווה וכבת משפחה שנשאבה למקום החשוך הזה".
על מצב המערכת הלאומית בעקבות המלחמה, הציגה חברת הכנסת נתונים מטלטלים המשקפים את גודל השעה. "עשרות אלפי ישראלים מתמודדים עם טראומה. אם עד המלחמה טופלו כ-10,000 נפגעי פוסט-טראומה, היום אנחנו מדברים על כ-100,000 איש. פי עשרה של אוכלוסיות שהצטרפו למעגל הזה", חשפה וולדיגר. לדבריה, המציאות בשטח קשה במיוחד: "כ-60% מהפצועים החדשים מאז השבעה באוקטובר הם פגועי נפש".
1+וולדיגר לא חסכה בביקורת על הזנחת המערכת לאורך השנים, אך ציינה את השינוי שהיא מובילה כעת. "המערכת כשאני ניגשתי אליה הייתה מיובשת, נמצאת בסוף שרשרת המזון. הבולענים שמדינת ישראל יצרה בתחום הזה היו ענקיים ועמוקים ביותר", הסבירה. היא הדגישה את הקושי המרכזי בעת הנוכחית: "כשמערכת לא עובדת בשגרה, בחירום היא קורסת. המלחמה פגשה אותנו עם המכנסיים למטה ולא מספיק ערוכים".
היא הדגישה כי המענה הממשלתי חייב לכלול את המעטפת המשפחתית כולה, שכן הפגיעה היא רוחבית. "פציעה נפשית היא משפחתית, זה כל התא המשפחתי שבעצם נפגע. המון הלומי קרב ופגועי פוסט-טראומה מתגרשים כי הם לא מצליחים להחזיק את הדבר הזה", הסבירה בכאב. "אם המשפחה תקרוס, הנפגע יקרוס יחד איתה. אנחנו חייבים לתת למשפחות כלים לתמוך בעצמן ובנפגע כדי לשמור על החוסן".
צפו בריאיון המלא
