ממשל טראמפ שוקל ברצינות לנתק קשרים עם סוכנות הפליטים של האו"ם, מהלך שעורר קמפיין לחצים נרחב מצד דיפלומטים ובכירים בארגון כדי לשמור על התמיכה האמריקאית. דיונים אלו מתקיימים על רקע משבר עמוק סביב בחירתו של סגן הנציב העליון לארגון, בחירה שהובילה את וושינגטון לבחון מחדש את מעורבותה במוסד הדומיננטי, כך דווח היום (שלישי) בסוכנות הידיעות רויטרס.

המשבר הנוכחי פרץ בעקבות ההחלטה למנות את הדיפלומטית האמריקאית טרסה ריי פינרטי לתפקיד סגן הנציב העליון, תוך דחיית מועמדו של ממשל טראמפ, סיימון הנקינסון – לשעבר איש שירות החוץ שביקר פומבית את מדיניות הארגון.
הנקינסון טען בריאיון לרויטרס: "אם הם רצו רפורמה, חזרה למשימתה המקורית של UNHCR לעזור לפליטים אמיתיים, ובדיקה מדוקדקת של תקציבים והוצאות, אני הייתי האיש", וכינה את פינרטי מועמדת של "עסקים כרגיל". מנגד, גורמים באוסטרליה ובסוכנות טענו כי מינוי של הנקינסון היה מוביל ל"מהומה פנימית" בשל עמדותיו הקשיחות נגד מהגרים.

בעקבות המתיחות, הארגון עדכן את תומכיו כי הוא עלול להשתלב ברשימה שחורה אמריקאית שתפסיק את המימון, ואף נשקלת פרישה אמריקאית מהוועד המנהל של הארגון. "אנשים הוזהרו על ידי UNHCR להרים טלפון לחברים בממשל", מסר גורם בארגון סיוע, ודיפלומטים אישרו כי הופעלו ערוצים דיפלומטיים דחופים. דובר מטעם מחלקת המדינה מסר בתגובה כי טרם חל שינוי רשמי במעורבות וושינגטון, אך ציין כי הממשל "ימשיך להעריך את תפקידו של ארצות הברית בארגונים בינלאומיים" בהתאם לצו נשיאותי מוקדם.
ארצות הברית הייתה התורמת הגדולה ביותר ל-UNHCR בשנת 2025, עם תרומה של 868 מיליון דולר – כרבע מסך ההכנסות של הסוכנות. אולם, הסוכנות כבר מתמודדת עם משבר פיננסי חריף לאחר שהמימון הזמין צנח בכ-30% בשנת 2025 לעומת השנה שקדמה לה, מה שהוביל לקיצוצי משרות נרחבים.

בנוסף, בשנים האחרונות, ובפרט על רקע מלחמת חרבות ברזל, העמיק והחמיר העימות בין ישראל לבין סוכנות האו"ם לסיוע ולפליטים פלסטינים (אונר"א). ישראל הציגה שורה של ראיות וטענות לפיהן אנשי סוכנות רבים בעזה היו מעורבים בפעילות טרור, כולל בטבח 7 באוקטובר, וכי תשתיות הארגון שימשו את חמאס לאחסון אמצעי לחימה ולפעילות צבאית.
בעקבות זאת, החליטה הכנסת בסוף שנת 2024 על ניתוק הקשרים הרשמיים עם הארגון ואסרה על פעילותו בשטחי ישראל, מהלך שעורר ביקורת בינלאומית אך זכה לתמיכה רחבה בקרב הדרג המדיני והציבור בישראל. במקביל, ישראל פועלת להעברת האחריות על חלוקת סיוע הומולוגי וציוד רפואי ברצועת עזה לגופים בינלאומיים חלופיים, תוך טענה כי אונר"א הפכה לגוף נגוע בטרור שאינו יכול להמשיך ולמלא תפקיד נייטרלי או הומניטרי באזור.

ניתוק קשרים או הפסקה מוחלטת של המימון מצד וושינגטון תונחת כמכה אנושה על הארגון בתקופה של עקירה המונית חסרת תקדים עקב סכסוכים מתמשכים באוקראינה ובסודאן. מהלך כזה משתלב במדיניות הרחבה של הנשיא דונלד טראמפ מאז תחילת כהונתו השנייה, הכוללת קיצוצים רוחביים במימון סוכנויות האו"ם, פרישה מעשרות גופים בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי, ולחיצה על מדינות אחרות לאמץ מדיניות מחמירה כנגד מבקשי מקלט. דיפלומטים ובכירים לשעבר באוגניזציה מזהירים כי נסיגה אמריקאית מלאה תערער את אמנה הפליטים מ-1951 ותהווה "איום קיומי" על מערכת ההגנה הבינלאומית לפליטים.
