מבין עשרות המטרות שהותקפו ביממות האחרונות על ידי האמריקנים ועל ידי האיראנים, שני מקומות ראויים לתשומת לב מיוחדת. בבנדר עבאס, בירת מחוז הורמוזגאן שלחוף מיצר הורמוז, האמריקנים פתחו במבצע לניתוק העיר והנמל שלה, באמצעות הרס שיטתי של גשרים ומסילות ברזל.
2+דפוס כזה יכול לשמש למניעת אספקה מהכוחות האיראניים שמשבשים את השיט בהורמוז, אך באותה מידה זה גם הדפוס המתבקש במקרה של הכנת השטח לפעולה קרקעית עתידית, שבה בנדר עבאס תשמש ראש גשר של כוח הנחיתה האמריקני. טראמפ עדיין לא שם, ולמעשה הוא רוצה מאוד להימנע מכך; אבל ייתכן שהוא כבר בשל מספיק כדי להתחיל לייצר אופציה לפעולה עתידית כזו.
בכוויית, האיראנים פגעו במתחם התשתיות דוחה-מערב, כ-20 ק"מ מערבית לכוויית סיטי, שבו מרוכזות תחנות כוח ומתקן ההתפלה הגדול ביותר במדינה, שכ-90% מהמים שלה מותפלים. מדובר בפגיעה משמעותית יחסית, שבעקבותיה קראו הרשויות הכוויתיות לאזרחים לחסוך במים ובחשמל.
2+לכאורה, המעבר האיראני לפגיעה בתשתיות הוא תגבוה לפגיעות האמריקניות בגשרים, במסילות הברזל וגם בכמה תחנות כוח ובמתקן התפלה קטן בהורמוזגאן; אבל לתקיפה הזו יש משמעות נוספת, חשובה יותר: איראן מעבירה באופן הזה מסר מאיים למדינות המפרץ ולסעודיה, שנשענות באופן כמעט טוטאלי על מים מותפלים, על מנת שילחצו על האמריקנים לרסן את עצמם.
ובמשחק הזה של העברת מסרים גם ישראל אינה טומנת את ידה בצלחת: היום, באופן חריג וגלוי מאוד, פורסמו תמונות של צוללת מסוג דולפין של חיל הים במפרץ אילת. זהו מסר ברור לחות'ים, על רקע ההוראה האיראנית לחסום מחדש את מיצרי באב-אל מנדב: אנחנו בדרך אליכם. מבאב אל-מנדב, אגב, אפשר להמשיך להפליג מסביב לחצי האי ערב אל עבר הורמוז והמפרץ הפרסי.
2+אפשר להניח בסבירות גבוהה שהצוללת הישראלית לא נאלצה להקיף את אפריקה, אלא עברה בחשאי בתעלת סואץ באישור של מצרים – הנפגעת הראשית מחידוש הסגר החות'י על באב אל-מנדב. כרגע, למעט ישראל, גם איראן וגם ארה"ב אינן מעוניינות בחידוש הלחימה בעצימות מלאה, אך נראה שהמציאות דוחקת אותם לשם בקצב הולך וגובר.
