אישור חוק לפיצול תפקיד היועמ"ש היום (רביעי), אותו יזם וקידם במשך חודשים ח"כ שמחה רוטמן בוועדת החוקה, עורר גל תגובות סוער במערכת הפוליטית, החוק ישנה את המבנה הקיים, שבו בעל תפקיד אחד מרכז את הייעוץ המשפטי לממשלה, את ניהול התביעה הפלילית ואת ייצוג המדינה בבתי המשפט.
4+יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן בירך על אישור החוק: "ההצעה הנוכחית מבקשת לערוך שינויים מרכזיים בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מדובר באחד החוקים החשובים ביותר שהכנסת הזו מעבירה. לאחר שהוא יעבור נוכל להגיד שתיקנו דבר שרבים לפנינו ניסו. אני שמח שהממשלה, הקואליציה והכנסת הזו מביאות את התיקון הזה".
יו"ר הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה לרוטמן ואמר: "סיום הקדנציה עם החוק הכל כך חשוב הזה, של הגדרת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מתקנת את הדמוקרטיה הישראלית. להחלטה הזו יש משמעות גדולה לזהות היהודית, לציונות, לביטחון, להתיישבות. יחד נקדיש את השנים הקרובות להשלים את כל התיקונים הנדרשים במערכת המשפט".
4+מנגד, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן תקף את המהלך: "חוק פיצול תפקיד היועמ"ש הוא עוד צעד בניסיון של ממשלת טבח השבעה באוקטובר להשתלט על מערכת המשפט. הרפורמה האמיתית והיחידה שישראל זקוקה לה היא כינון חוקה".
יו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, התריע מפני השלכות החוק: "החוק שעבר כעת איננו פיצול תפקיד היועמ"ש, אלא ניסיון בוטה לנטרול שומרי הסף של מדינת ישראל ולריסוק שלטון החוק. המהלך הזה קובע תקדים מסוכן שבו הממשלה מציבה את עצמה מעל לחוק ומתנערת מהחובה הבסיסית ביותר במדינה דמוקרטית – לפעול אך ורק במסגרת הדין".
4+ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) הצטרפה לביקורת על הממשלה: "עוד צעד של ממשלת החורבן בדרך לפרק את מוסדות המדינה ולהחליש את מערכת המשפט עבר היום במליאה. ב27.10 נחליף אותם ונתקן".
יו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן, האשים את הממשלה בניסיון לפגוע בטוהר הבחירות: "פיצול תפקיד היועמ"שית, מינוי ראש שב"כ שמצהיר שנאמנותו היא לשלטון לפני המדינה, והמהלכים שנועדו להקשות על ההצבעה החל מפגיעה בקלפיות בבתי אבות ועד צמצום יכולתם של ישראלים מחו"ל להגיע ולהצביע – כל אלו נועדו להחליש את שומרי הסף, לפגוע בטוהר הבחירות ולהיאחז בשלטון בכל מחיר".
4+כאמור, במסגרת החוק, חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה אינן מחייבות עוד את הממשלה, אלא מהוות המלצה מקצועית בלבד. הממשלה רשאית לקבוע, במקרים המתאימים, כי היא אינה מקבלת את פרשנותו המשפטית של היועץ, תוך חובת דיווח לוועדת החוקה של הכנסת. בנוסף, נקבע כי הממשלה היא שתקבע את עמדת המדינה בהליכים משפטיים, ואם היועץ המשפטי יסבור שאינו יכול לייצג עמדה זו, ניתן יהיה למנות עורך דין אחר במקומו. ההסדר אינו חל על הליכים פליליים ועל סמכויות שהוענקו ליועץ המשפטי במפורש בחוק.
החוק גם מעגן לראשונה בחקיקה את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שמאז קום המדינה סמכויותיו ומעמדו התבססו בעיקר על פסיקות בתי המשפט, החלטות ממשלה ונוהג. לפי החוק, היועץ המשפטי ימשיך לשמש כיועצה המשפטי של הממשלה, לסייע בגיבוש מדיניות במסגרת הדין ולהבטיח אחידות בפרשנות המשפטית ברשות המבצעת, אך תפקידו מוגדר באופן ברור ומפורט בחוק.
