בית הדין של הליכוד פרסם היום (רביעי) את פסק דינו בשלוש העתירות שהוגשו סביב תקנון הבחירות המקדימות, לאחר דיון דחוף שנערך בעקבות המחלוקות סביב כינוס הוועידה. בפסק הדין נדחו עיקר טענות העותרים, ובהן דרישתו של ח"כ דוד ביטן להעמיד להצבעה הצעת תקנון חלופית ולמנוע את השתתפותם של חברי "הימין הממלכתי" בהצבעה.
1+בחוות הדעת המרכזית קבע חבר בית הדין, עו"ד יצחק בם, כי לפי חוקת הליכוד הסמכות לקבוע איזו הצעת תקנון תובא בפני הוועידה נתונה ליו"ר התנועה, ולכן אין מקום לחייב העלאת הצעות נוספות שלא הובאו על ידו. בנוסף דחה את הבקשה לחזור לתקנון הפריימריז של 2022, לאחר שקבע כי ועדת החוקה השלימה את עבודתה והגישה הצעת תקנון כנדרש. עם זאת, בשל פרסום התקנון במועד מאוחר, נקבע כי פתיחת ההצבעה תידחה כך שתינתן לחברי הוועידה שהות לעיין בו.
במקביל הורה בית הדין כי אחת הסוגיות המרכזיות – האם חברי כנסת, שרים וסגני שרים מכהנים או לשעבר יוכלו להתמודד במחוזות – תוכרע בהצבעה נפרדת של חברי הוועידה, בשל חשיבותה והשפעתה על מבנה הרשימה העתידית של הליכוד. עוד קבע עו"ד בם כי 100 חברי המרכז שצורפו לליכוד במסגרת ההסכם עם "הימין הממלכתי" רשאים להשתתף בהצבעת הוועידה, משום שלשיטתו הם ממשיכים ברצף את כהונתם במוסדות התנועה בהתאם להסכם המיזוג.
ועדת החוקה אישרה את ההצעה של חיים כץ, נתניהו יקבל 8 שריונים
אלא שפסק הדין לא התקבל פה אחד. חבר נשיאות בית הדין, עו"ד יאיר לחן, ונשיא בית הדין, עו"ד מיכאל קליינר, חלקו על שתי נקודות מרכזיות. השניים סברו כי אין לאפשר לחברי "הימין הממלכתי" להצביע בוועידה, מאחר שההסכם אינו מעניק להם במפורש מעמד של חברי ועידה. בנוסף קבעו כי מאחר שוועדת החוקה אישרה שתי הצעות תקנון ברוב קולות, היה מקום להביא את שתיהן להכרעת חברי הוועידה ולא להסתפק בהצעה אחת בלבד. לצד ההכרעות, העיר בית הדין גם כי סוגיית השריונים ליו"ר התנועה ראויה לעיגון מפורש בחוקת הליכוד ולא רק בתקנון הבחירות, כדי למנוע מחלוקות משפטיות בעתיד.
