במשך עשרות שנים חיו מרילי ודיוויד קיליטי חיים פשוטים בחווה המשפחתית בפנסילבניה. הם גידלו חזירים, עבדו קשה כדי להתפרנס והתמודדו עם קשיים כלכליים לא מעטים. שום דבר בחייהם לא רמז שיום אחד יהפכו למיליונרים. לפני כשנתיים הגיעו יזמי נדל"ן לחווה שלהם. בני הזוג הכניסו אותם לבית, הושיבו אותם סביב שולחן המטבח והגישו להם נקניק צבי שהכינו בעצמם. ואז הגיעה ההפתעה: היזמים הודיעו כי 89 האקרים שבבעלותם עשויים להיות שווים יותר מ-20 מיליון דולר.
2+בתחילה הם היו משוכנעים שמדובר בטעות. בקרקע שלהם לא היו מאגרי נפט, גז טבעי או מחצבים יקרי ערך. זו הייתה בסך הכול חווה כפרית רגילה, שבה גידלו במשך שנים חזירים. אלא שהיזמים לא חיפשו משאבי טבע – הם חיפשו קרקע שעליה ניתן יהיה להקים מרכז נתונים ענק. הביקוש האדיר לבינה מלאכותית יצר בשנים האחרונות מרוץ עולמי להקמת מרכזי נתונים, שבהם פועלים אלפי שרתים המספקים את כוח המחשוב הדרוש להפעלת מערכות AI. עבור חברות הטכנולוגיה, קרקעות בעלות חיבור מתאים לתשתיות חשמל הפכו למשאב יקר במיוחד.
במקרה של משפחת קיליטי, הקרקע הייתה ממוקמת סמוך לקווי מתח גבוה ולתחנות כוח, מה שהפך אותה לאידיאלית עבור הפרויקט. חברת QTS, שבבעלות קרן ההשקעות בלקסטון, רכשה יחד עם קרקעות נוספות באזור כ-1,700 אקרים מ-96 משפחות תמורת 586 מיליון דולר. כל משפחה קיבלה בממוצע כ-5.5 מיליון דולר.
עבור בני הזוג מדובר היה במהפך מוחלט. במשך שנים הם ניסו להרחיב את עסק גידול החזירים שלהם ואף נכנסו לחובות כדי להקים דיר גדול. אלא שתושבי האזור התנגדו למהלך, יצאו למאבק ציבורי ואף הצליחו למנוע את הקמתו. "זו הייתה תקופה נוראית", סיפרה מרילי. "אפילו לא רציתי להיכנס לעיר הסמוכה כי כולם הסתכלו עליי".
2+כיום כל החובות נפרעו. בני הזוג רכשו רכב חדש, מתכננים לקנות רכב פנאי נוסף ויוצאים לחופשות משפחתיות גדולות. במקביל הם בונים בית חדש על גבעה המשקיפה לאגם, עם בריכת שחייה, חדר קולנוע, מגרש כדורסל וג'קוזי הצופה אל השקיעה. אולם לא כולם באזור חוגגים את המהפכה. ברחבי ארצות הברית גוברת ההתנגדות להקמת מרכזי נתונים, ותושבים רבים מזהירים מפני פגיעה בנוף, בסביבה ובאופי הכפרי של היישובים. גם בפנסילבניה הוצבו שלטים נגד הפרויקטים, ויש מי שסבורים שהכסף לא מצדיק את המחיר.
מנגד, תומכי המהלך טוענים כי מרכזי הנתונים יביאו אלפי מקומות עבודה חדשים, הכנסות משמעותיות ממסים והשקעות באזורים שנאבקו במשך שנים עם כלכלה חלשה והזדמנויות תעסוקה מוגבלות. והגל הזה כנראה רק בתחילתו. לאחר העסקה הראשונה כבר מתגבשת באזור עסקה נוספת, שבמסגרתה צפויים כ-200 בעלי קרקעות למכור את אדמותיהם בכ-1.3 מיליארד דולר.
