בדיון דרמטי שמתקיים היום (שני) בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בנושא חוק התקשורת, נרשמו חילופי דברים נוקבים בין כס השיפוט לעותרים. השופט אלכס שטיין, בביקורת ישירה וחדה, הבהיר כי המהלך שדורשים העותרים – להתערב בפרטי החקיקה – מהווה פגיעה מהותית בעקרון הפרדת הרשויות.

במהלך הדיון, ביקשו העותרים מבית המשפט להפעיל סמכות נרחבת שנועדה לשנות או להנחות את אופן יישום החוק. השופט שטיין, שהדגיש את תפקידו המוגדר של בית המשפט, השיב לעותרים: "סוג ההתערבות שאתם דורשים זו פגיעה בהפרדת הרשויות".
השופט שטיין חידד את ההבחנה המשפטית שעל הפרק: "בית המשפט קיים כדי לבטל או לא לבטל חוקים ותקנות. את החוק אפשר לבטל", הבהיר שטיין, ובכך סימן כי הסמכות השיפוטית מוגבלת לבחינת חוקתיות וחוקיות החוק, אך אינה כוללת "כתיבה מחדש" של החקיקה או ניהול של תהליכים פוליטיים ומנהליים הנמצאים באחריות הרשות המחוקקת והמבצעת.
לביקורת הצטרף השופט יחיאל כשר, שתקף את הטיעון המשפטי שהוצג בפניו. כשר הלין על כך שהעותרים מנסים לקשור בין זהות הממשלה והרקורד שלה לבין התוצאה המשפטית הנדרשת: "זה טיעון שאני לא מצליח להבין", אמר כשר. "אדוני אומר ככה שאם זו ממשלה שהרקורד שלה הוא אחר אז התוצאה היא א'. ואם זו ממשלה שהרקורד הוא אחר, אז אנחנו צריכים להחליט אחרת?".
השופט אלכס שטיין, שאיבד את סבלנותו לנוכח המלל הרב, הטיח בעותרים דברים קשים: "אני לא מצליח להבין בין 90 ל-99 אחוז ממה שאתה מדבר", אמר שטיין, והוסיף בנחרצות כי תפקידו של בית המשפט מצומצם וברור: "החוק כתוב על הנייר. אם הוא לא חוקי – נבטל אותו". בדברים אלו הבהיר שטיין כי בית המשפט אינו מהווה במה לדיונים תאורטיים או פוליטיים, אלא מוסד משפטי שתפקידו לבחון חוקתיות בלבד. לאחר מכן ציין השופט כשר כי השופט יחיאל כשר: "רוצה שנחנך את שר התקשורת".

במהלך הדיון הציג היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד יצחק ברט, את עמדתו בנוגע לבקשה למתן צו ביניים, והבהיר כי צעד זה אינו אפשרי בנסיבות הקיימות. עו"ד ברט הדגיש כי "מתן צו ביניים כעת מהווה צו מחולט בשל פיזור הממשלה", שכן לוח הזמנים של הכנסת צפוף והחוק צפוי להיות מאושר כבר עד סוף השבוע הנוכחי. בדבריו, הציג ברט סקירה של מצב החקיקה והבהיר כי ככל שהחוק אכן יעבור בהצבעה, עומדת לעותרים האפשרות להגיש עתירה עדכנית, עליה תשיב הכנסת כמובן כמקובל וכנדרש.
בא כוחו של שר התקשורת יצחק בם עלה לטעון נגד ניסיונות ההתערבות השיפוטית. עורך הדין הבהיר כי מדובר בצעד חריג שאין לו אח ורע, ואמר: "אני לא מכיר תקדים של ניסיון למניעת כינוס הפרלמנט על ידי בית המשפט". הוא המשיך והוסיף במעט הומור: "בכל פעם שבית המשפט מתערב בעבודת הכנסת או הממשלה, פיה מתה".

האמירה הפרובוקטיבית על "מות הפיה" הותירה את השופטים המומים לרגע, ולאחריו פרצו בצחוק מתגלגל שלא ניתן היה לעצרו. השופט יצחק עמית, שביקש להחזיר את הדיון לפרופורציות משפטיות, הגיב בחיוך: "התחלנו בעוץ לי גוצלי והמשכנו לפיות", בהתייחסו לסגנון הטיעונים הציורי והחריג שנשמע באולם הדיונים.
השופט יחיאל כשר ביקר את הממשלה וציין כי אם מתעקשים להעביר את החוק על אף שיש ביקורת נגדו עוד בטרם הליך החקיקה יסתיים, לא צריך להיות מופתע שימשיכו להיות עתירות נגדו בהמשך.

רפורמת התקשורת של השר שלמה קרעי, העומדת במוקד הדיון המשפטי בבג"ץ, נועדה לחולל שינוי מבני מקיף בשוק השידורים הישראלי באמצעות ביטול הרישיונות הקיימים ומעבר למשטר של רישום, צעד שנועד להסיר חסמי כניסה ולהגביר את התחרות.
במסגרת זו, מבקשת הרפורמה לצמצם באופן משמעותי את הנטל הרגולטורי על ערוצי הטלוויזיה, לרבות הפחתת חובות התוכן והפקות המקור, לצד צמצום סמכויות הפיקוח של הגופים הקיימים כמו הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין.

בעוד מצדדי החוק טוענים כי מדובר בתיקון הכרחי לשוק מיושן שייטיב עם הצרכן הישראלי, העותרים לבג"ץ גורסים כי המהלך מעניק לשר התקשורת כוח מופרז ופוגע בחופש העיתונות ובאיכות התכנים, תוך חשש להטיה פוליטית, ובכך הם מבקשים מבית המשפט להתערב בשיקולי הממשלה ולעצור את יישום המדיניות.
