לרוב חתונה היא אירוע של פעם בחיים, ואין ספק שכל כלה רוצה להפיק את מקסימום ההנאה מהיום הזה, אבל לא תמיד זה מה שקורה בפועל. המקרה של הילה קרוגמן אינו חריג בכלל, אבל מה שנדיר אצלה הוא האומץ לשתף בחוויה המורכבת של רחבת ריקודים ריקה בחתונה – והבחירה שלה לפעול כדי שלאחרים זה לא יקרה. "נראה לי הפצע הזה זה הרבה יותר גדול ממה שחשבתי", היא מספרת בריאיון ל-C14.

הילה בת ה-37 התחתנה לפני 3 שבועות וחוותה אכזבה קשה מהאורחים שלא מילאו את רחבת הריקודים. יום אחרי החתונה היא נסעה עם בעלה אלעד להחזיר את שמלת הכלה, כשהיא נושאת איתה מועקה כבדה שלא הרפתה. "אמרתי לו שאני רוצה להקריא לו משהו שכתבתי, ובאמצע פשוט התחלתי לבכות", היא משתפת. ברגע הזה היא הבינה שהפצע עמוק מכדי להישאר בבטן, והחליטה להעלות פוסט חשוף לאינסטגרם על החוויה הקשה.
"זה היה לי ממש קשה כי זו הורדת אגו מטורפת. זה סוג של פדיחה, זה כמו להודות 'וואלה אני לא מקובלת', אבל הרגשתי שאם אני לא מפרסמת את זה עכשיו, האנשים האלו לעולם לא ידעו מה הרגשתי". הפוסט, שבו תיארה את הרחבה הנטושה, הפך תוך שעות לוויראלי ברשת וחשף פצע כואב שזוגות רבים חווים בסתר. "לא דמיינתי שזה יתפוס ככה", היא מודה, "אבל ידעתי שאני צריכה לשחרר את זה".
"קיבלתי תגובות מדהימות של בנות שאמרו לי שהן רוצות שאני אעשה אירוע חדש בשבילי ושהן יבואו להרים לי ולשמח אותי, בנות שאני בכלל לא מכירה", היא מספרת. החשיפה הזו הציפה מודעות לנושא שעד אז נחשב לטאבו מוחלט בחברה הישראלית: "אני בחיים לא שמעתי זוג מדבר על זה שהרחבה בחתונה שלו הייתה ריקה ושזה עשה לו טראומה. קיבלתי הודעות מאנשים שלא יכולים לראות את סרט החתונה שלהם עד היום, וכאלו שאמרו שבגלל הפחד הזה הם פשוט לא מתחתנים".

מתוך ההבנה שיש כאן צורך אמיתי, הילה החליטה לפעול ובסטורי אחד קצר הניחה את אבן הפינה למיזם 'באות להרים': "כתבתי לעוקבים שלי שאולי נפתח קבוצה ונארגן בנות שיבואו לחתונות, ותוך יום היו 600 משתתפות. היום אנחנו כבר קהילה של כמעט 3,500 איש, וזה פשוט טירוף – אני כותבת שיש אירוע ותוך חמש דקות הכל מתמלא".
המיזם הפך במהרה למפגש חוצה מגזרים ומגדרים. "זה לא רק נשים, מגיעים גם גברים וזוגות מכל הארץ, כולל מהמגזר הערבי והדתי", מספרת הילה. היא בוחרת שלא לסנן את המתנדבים: "מי שרוצה לשמח מגיעה לו הזכות. אני פשוט מפרסמת אירוע ובתוך דקות הרשימה מתמלאת באנשים שמוכנים לעזוב הכל ולבוא לרקוד עם זוג שהם בכלל לא מכירים".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
כדי למנוע מבוכה, הילה והמתנדבים פועלים תחת מעטה של דיסקרטיות ו"סיפורי כיסוי" מגוונים. "אנחנו מסכמים מראש אם נגיד שאנחנו מהעבודה, מהלימודים או מהשכונה", היא מסבירה את שיטת העבודה. "המטרה היא להיות סביב הכלה, לקלוט אם היא מרגישה לבד ולא לעזוב את הרחבה. היו אירועים שנשארנו בהם עד השעות הקטנות של הלילה כי הרגשנו שהזוג עדיין צריך אותנו. אנחנו שם כדי לתת להם ביטחון ושמחה נטו".
למרות ההצלחה, הילה לא מחפשת "תיקון" אישי בדמות חתונה נוספת, אלא מתמקדת במיסוד המיזם: "אני לא אדם שיפיק לעצמו אירוע בשביל האגו, אבל אולי פעם אחגוג לעצמי מסיבת יום הולדת גדולה, דבר שלא העזתי לעשות בעבר", היא מסכמת. "היום השירות שלנו ניתן בחינם ובאהבה לכל זוג שזקוק לנו. פשוט תמצאו אותי באינסטגרם, אני משתדלת לענות לכולם".
