הסנטור לינדזי גרהאם לא היה רק "ידיד של ישראל". הוא היה מהאנשים שעיצבו בפועל את המדיניות האמריקנית כלפיה. הוא הוביל את חוק טיילור פורס, ניהל מאבק עיקש נגד מנגנון תשלומי הטרור של הרשות הפלשתינית, והיה מהדוחפים המרכזיים להחלטת הנשיא טראמפ להפסיק את המימון האמריקני לרשות הפלשתינית כל עוד היא ממשיכה לשלם משכורות למחבלים ולמשפחותיהם. מבחינתו, אסור היה שכספי משלם המסים האמריקני יממנו טרור.
זכיתי להכיר אותו באופן אישי ולראיין אותו לספרי "כמה שווה יהודי מת?" שעוסק בטרור הפלשתיני. לפני מספר שבועות ראיינתי אותו שוב, כשהגיע לארץ לביקור סביב סבב הלחימה עם איראן. מעבר לפוליטיקאי הבכיר, פגשתי אדם חד, חם, נטול פוזה ובעל מצפן מוסרי ברור. מה שהוא אמר מול המצלמות – הוא אמר לנשיא טראמפ גם בחדרי חדרים.
הוא היה עקבי ובלתי מתפשר בסוגיית איראן. בזמן שרבים לחשו על אוזנו של טראמפ לחתור להסכם הוא חזר ואמר שצריך לחסל את משטר האייתוללות. הוא האמין שלא ניתן להביס את הטרור העולמי על שלוחותיו בלי להתמודד עם מי שמממן, מחמש ומכוון אותו.
1+בינו לבין הנשיא טראמפ נרקמה לאורך השנים מערכת יחסים קרובה. טראמפ העריך מאוד את שיקול דעתו, במיוחד בכל הקשור לישראל, לאיראן ולביטחון הלאומי, ולא פעם נשען על עצותיו ברגעי הכרעה. אי אפשר היה לפקפק בעקביות שלו, באומץ שלו ובמחויבות שלו לעקרונות שבהם האמין. הוא היה מהמנהיגים שלא הסתפקו במילים – אלא שינו מציאות. הוא היה אדם עם אמונה עמוקה, שהקדיש את חייו למאבק ברוע, ולהגנה על העולם החופשי. זאת אבדה גדולה לישראל ואבדה גדולה לעולם כולו. יהי זכרו ברוך.
