בפסגת נאט"ו באנקרה ב-7 ביולי 2026, הכריז הנשיא דונלד טראמפ כי בכוונתו לבטל את הסנקציות על טורקיה ולבחון מחדש את מכירת מטוסי ה-F-35 לאנקרה. הצעד, שבא לאחר פגישה אישית בין טראמפ לארדואן, מהווה תפנית חדה במדיניות האמריקאית. כדי להוציא את המהלך אל הפועל, טורקיה נדרשת כעת לפתור את הסבך המשפטי והביטחוני שנוצר לאחר רכישת מערכת ה-S-400, תוך בחינת פתרונות מעשיים להוצאתה מהשירות הטורקי, כאשר הנתיב לזה כבר נמצא, כך לפי דיווחים טורקיים.

בשנת 2019 סולקה טורקיה מתוכנית ה-F-35 על ידי וושינגטון. הפנטגון הסביר אז כי השילוב בין מערכת ה-S-400 לבין מטוסי ה-F-35 אינו אפשרי, מחשש שמוסקבה תוכל לשפר את יכולותיה לזהות את מטוסי החמקן האמריקאיים. טורקיה, שהייתה מיועדת לרכוש 100 מטוסי F-35 ולהיות ספקית מרכזית של מעל 900 רכיבים לתוכנית, נותרה מחוץ למעגל.
כעת, המכשול העיקרי להשבת טורקיה לתוכנית הוא חוק ה-CAATSA – חוק אמריקאי מ-2017 שנועד להעניש מדינות המבצעות עסקאות ביטחוניות עם רוסיה. בחודש שעבר הבהיר הסנאטור מרקו רוביו כי הממשל האמריקאי מחויב לחוק זה, מה שמציב את ארדואן בפני אתגר משפטי. על פי הדיונים שהתקיימו, הפתרונות המונחים על השולחן כוללים העברה של סוללות ה-S-400 לצד שלישי או השבתה מלאה שלהן. טרם התקבלה החלטה סופית בנושא, אך הדיפלומטיה בין המנהיגים מעידה על הכיוון החדש.

במקביל, ארדואן מנצל את המומנטום כדי למצב את טורקיה מחדש. גורמים רשמיים מציינים כי חשיבותה של טורקיה גברה עקב תפקידה במלחמה באוקראינה, ובהיותה צומת מעבר קריטי לסחר עם איראן וסביב רצועת עזה.
בישראל, התגובה מרוסנת אך נחרצת. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בריאיון ל-CNN כי ביצוע העסקה יביא לשינוי במאזן הכוחות הצבאי במזרח התיכון. ההתנגדות הישראלית נשענת על הידרדרות היחסים עם ארדואן מאז ה-7 באוקטובר, כולל המתקפות המילוליות מצדו והקפאת הסחר עם ישראל. גם יוון עוקבת בדריכות אחר ההתפתחויות, מחשש להפרת האיזון האסטרטגי בים האגאי.

המהלך של טראמפ והיענותו של ארדואן חושפים את אופן פעולתו של הממשל האמריקאי הנוכחי, המעדיף יחסים אישיים ונאמנות על פני תהליכים מוסדיים. בשיחותיו של מארק רוטה עם טראמפ באנקרה, עלו הצעות להשקעות של מיליארדי דולרים מצד טורקיה ברכש ציוד וביטחון, עם יעד של 5% מהתמ"ג להוצאות ביטחון עד 2035.
האתגר שנותר הוא כפול: עקיפת המכשולים החוקיים מול הקונגרס והבטחה שארה"ב לא תיראה כמי ש"שוכחת" את העסקה הרוסית של טורקיה בשל אינטרסים דיפלומטיים זמניים. הצלחת המהלך תלוי ביכולתה של אנקרה להוציא אל הפועל את הסדר ה-S-400 ולהעניק ערבויות ביטחוניות שישככו את התנגדות בעלות הברית באזור.
