תעשיית המטבעות הדיגיטליים נמצאת בנקודת מפנה קריטית. טכנולוגיית המחשוב הקוונטי מתקדמת במהירות, ומחקרים עדכניים ממרץ 2026 מצביעים על כך שהיכולת לפצח את מערכות ההצפנה המגנות על ארנקים ועסקאות עשויה להפוך למציאות כבר לקראת שנת 2029, כך פורסם היום (חמישי) ברויטרס.

רוב רשתות הבלוקצ'יין, ובראשן הביטקוין, מתבססות על אלגוריתמים של הצפנת עקומות אליפטיות שפותחו לפני עשורים. שיטות אלו נחשבות לבטוחות מול מחשבים קלאסיים, אך מחשב קוונטי בעל עוצמה מספקת יוכל לבצע הנדסה לאחור של המפתח הציבורי ולחשוף את המפתח הפרטי, המעניק גישה לנכסים.
הסיכון בולט במיוחד בביטקוין. בשל ההיסטוריה הארוכה של הרשת, מספר עצום של מפתחות ציבוריים חשופים ברשת. על פי הערכות שפורסמו השנה, כ-35% מהיצע הביטקוין שבמחזור חשופים למתקפה קוונטית ללא שדרוג טכנולוגי מתאים.

השיח בתעשייה השתנה דרמטית השנה בעקבות שלושה אירועים מרכזיים. במרץ 2026 פרסמה ענקית הטכנולוגיה גוגל מחקר שהראה כי ניתן לפצח הצפנה של מטבעות דיגיטליים תוך שימוש במשאבים קוונטיים הקטנים פי 20 מההערכות המוקדמות.
ביוני 2026 חתם הנשיא דונלד טראמפ על שורה של צווים נשיאותיים המאיצים את המעבר להצפנה עמידה לקוונטים במגזר הממשלתי והפרטי, מתוך הבנה כי נכסים דיגיטליים נמצאים בסכנת "אסוף עכשיו, פענח מאוחר יותר". כמו כן, גופים כמו NIST ומומחים עצמאיים עדכנו את התחזיות שלהם, וההנחה שהאיום נמצא במרחק עשרות שנים התחלפה בהערכות המדברות על תחילת שנות ה-30.

המעבר לפתרונות של "פוסט-קוונטום" מציב אתגרים הנדסיים מורכבים. שדרוג הרשתות מחייב החלפת אלגוריתמי החתימה הדיגיטלית בתהליך מורכב, הדומה לתיקון באג המילניום, שעלול להימשך שנים. חתימות עמידות לקוונטים הן גדולות משמעותית מהחתימות הקיימות, דבר שעלול להכביד על נפח הבלוקים ולייקר את העסקאות. בנוסף, ברשתות מבוזרות כמו ביטקוין, המפתחים עדיין חלוקים לגבי סוג התיקון והעיתוי הנכון לביצועו. קרן את'ריום מציבה את 2029 כיעד להגנה מלאה, ופרויקטים אחרים, דוגמת אלגורנד, החלו בהטמעת מפות דרכים לעמידות קוונטית.
מומחים מדגישים כי אין צורך בהיסטריה מיידית, שכן אף מחשב קוונטי קיים אינו מסוגל כיום לפצח את רשת הביטקוין. למרות זאת, התעשייה מבינה שהשעון מתקתק. משקיעים מוסדיים, ביניהם חברת "ג'פריס", החלו לשנות את הקצאת הנכסים שלהם לאור איום קיומי זה. האסטרטגיה המובילה כיום היא "קריפטו-אג'יליות", כלומר בניית מערכות שיאפשרו החלפה מהירה של אלגוריתמי הצפנה בהתאם להתקדמות הטכנולוגית.
