ועדת החוקה של הכנסת הפכה לזירת התשה, על שולחנה מונחות לא פחות מ-14,500 הסתייגויות לחוק היועמ"שים מצד האופוזיציה, לאחר ש-10,000 הסתייגויות הוסרו אמש במאוחד, הוועדה ממשיכה לדון בפורום פרטני בכ-3,500 הסתייגויות נוספות.

בתוך הסבך הבירוקרטי הזה, הצליחו היו"ר ח"כ שמחה רוטמן וח"כ אביחי בוארון לקדם הסתייגות משותפת, שמטרתה להוציא מהחוק את הסעיף השנוי במחלוקת בדבר כפיפות יועמ"שי המשרדים. "אנחנו לא משדרגים לרמת חקיקה את החלטת הממשלה, אלא משאירים את המצב הקיים, כשהמשמעות של ההסתייגות היא שהחוק בנושא הזה ישתוק", הבהיר רוטמן.
הוויכוח על "השתיקה" של החוק
ח"כ בוארון ביקש לנצל את ההזדמנות כדי לנתק את הכפיפות המקצועית של יועצי המשרדים ליועמ"שית לממשלה, על רקע טענות לשיתוק יועמ"שים בגלל חשש מהדרג הממונה. עם זאת, רוטמן בחר במהלך טקטי של "שתיקת החוק", מה שמשאיר את המצב המשפטי הקיים – המבוסס על החלטת ממשלה בלבד – על כנו.

עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה, הבהיר כי הסרת הסעיף אכן מותירה את המצב כפי שהוא כיום, דבר שעורר את זעמו של ח"כ גלעד קריב. האחרון טען כי מדובר בשינוי מהותי הדורש דיון נפרד, וזאת בתוך מציאות שבה הוועדה נאלצת "לבלות" שעות ארוכות בהכרעה על אלפי הסתייגויות שחלקן הגדול משמש כלי לעיכוב הליכי חקיקה.
הקושי הממושך בוועדת החוקה הוא רק חוליה נוספת בשימוש הגובר באלפי הסתייגויות ככלי לסיכול הליכי חקיקה. הדוגמה לכך התרחשה רק לפני מספר שבועות סביב הצעת חוק התקשורת, אז הגישה האופוזיציה כ-6,000 הסתייגויות ששיתקו בפועל את עבודת הוועדה.

חברי קואליציה חשו כי הכלים הפרלמנטריים הרגילים אינם מספקים, ופנו בצעד חריג ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה בדרישה להתערבות אקטיבית שתמנע את קבורת החוק. הציפייה להתערבות ממשית מצד יו"ר הכנסת נותרה ללא מענה הולם.
האירועים הללו ממחישים כיצד שלב ההסתייגויות, שאמור להיות כלי לדיון, הפך למלחמת התשה בירוקרטית שמשתקת את הכנסת. כפי שקרה בחוק התקשורת וכפי שקורה כעת בוועדת החוקה, הניסיונות לעכב חוקים דרך הצפת הוועדות באלפי בקשות להצבעה מציבים את הקואליציה בפני קיר בטון.
אל מול המציאות הזו, נשמעת ביקורת גוברת בתוך הקואליציה על כך שיו"ר הכנסת נמנע מלהפעיל סמכויות והליכים חריגים שיאפשרו את קידום החקיקה, ובכך מאפשר בפועל למנגנוני הסחבת של האופוזיציה להוביל את סדר היום.
