מליאת הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר להקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" לאירועי טבח 7 באוקטובר 2023, מלחמת התקומה והנסיבות שהובילו אליהם. 59 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תוחזר כעת להמשך דיון והכנה בוועדת החוקה לקראת הקריאות השנייה והשלישית.
3+על פי הצעת החוק, תוקם ועדת חקירה שתהיה מוסמכת לחקור את כלל האירועים והגורמים שהובילו לטבח ולמלחמה, ותגיש את מסקנותיה ליו"ר הכנסת ולממשלת ישראל. הוועדה תקבל את מלוא סמכויות החקירה הנדרשות, לרבות זימון עדים, גביית עדויות ואיסוף מסמכים.
אחד הסעיפים המרכזיים בהצעה עוסק באופן מינוי חברי הוועדה. לפי המנגנון המוצע, הוועדה תורכב משישה חברים שימונו בהסכמה רחבה של 80 חברי כנסת. אם לא תושג הסכמה כזו, תוקם ועדה פריטטית שבה ימונו שלושה חברים מטעם הקואליציה ושלושה מטעם האופוזיציה, באמצעות מנגנון הכולל את יו"ר ועדת הכנסת וראש האופוזיציה. המודל נועד, לדברי יוזמי החוק, להבטיח איזון ציבורי ופוליטי ולהגביר את אמון הציבור במסקנות הוועדה.
3+עוד קובעת ההצעה הוראות מפורטות בנוגע להרכב הוועדה, תנאי הכשירות של חבריה, אופן בחירת יושב הראש שלה, סמכויותיה וסדרי עבודתה. בנוסף, נקבע כי חטופים ששוחררו ובני משפחות שכולות יכהנו כמשקיפים על עבודת הוועדה, וכי דיוניה יתנהלו, ככלל, בפומבי וישודרו לציבור, במטרה להבטיח שקיפות מרבית. בקואליציה מייחסים חשיבות מיוחדת לאישור החוק כבר בקריאה הראשונה. מרגע זה ניתן יהיה להחיל עליו דין רציפות במקרה שהכנסת תתפזר לפני השלמת הליך החקיקה, כך שניתן יהיה להמשיך את קידומו גם בכנסת הבאה מבלי לפתוח את ההליך מחדש.
יוזם ההצעה, ח"כ אריאל קלנר, אמר לאחר אישור החוק: "החוק הזה נועד לפתור שתי בעיות יסודיות: אמת ואמון. רק ועדה שתמונה בצורה שוויונית תיתן מענה גם לנושא חקר האמת וגם לנושא האמון. זו תהיה ועדה שתוכל לחקור כל גורם שהשפיע על ליבת מדיניות הביטחון של מדינת ישראל. הוועדה תורכב משישה נציגים שימונו בהסכמה רחבה של 80 חברי כנסת או בצורה פריטטית בין קואליציה לאופוזיציה – שלושה מכל צד".
3+בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מטרתה היא "להביא לחקירה מלאה, יסודית ובלתי תלויה של אירועי טבח שמיני עצרת (7 באוקטובר) ומלחמת התקומה והנסיבות שהובילו אליהם". עוד צוין כי לנוכח המחלוקת הציבורית סביב זהות הגורם הממנה ועדות חקירה לפי החוק הקיים, מוצע לקבוע מנגנון מינוי חדש שיבטיח, לדבריהם, הליך מאוזן, הוגן ובעל הסכמה ציבורית רחבה.
הצעת החוק תמשיך כעת לדיונים בוועדת החוקה, שם יוכנו נוסחיה הסופיים לקראת הקריאה השנייה והשלישית, כאשר בקואליציה מקווים להשלים את החקיקה או לכל הפחות להבטיח את המשכה גם אם הכנסת הנוכחית תתפזר.
