במרכז צפון קוריאה, נמצאת שכונה הנקראת "פיונגהטן". השם, המשלב את שם הבירה עם מנהטן היוקרתית, אינו מקרי. זהו אזור מגורים בלעדי השמור למדענים ואנשי אליטה המשרתים את משטרו של קים ג'ונג-און.

תושבי השכונה המיוחסים נהנים ממותרות שרבים במערב היו רוצים: רכבי מרצדס וטויוטה עם מקררים אישיים, מיזוג אוויר ומכשירים טכנולוגיים מתקדמים, כל זאת בחסות המערכת הריכוזית והדיקטטורית של המנהיג.
העושר הזה אינו מגיע מהשקעות חכמות, אלא ממכונת מדינה דורסנית המנצלת את העם באמצעות עבודות כפייה, "מתנות פטריוטיות" מחייבות לקים ומשפחתו, והברחת כספים דרך נתיבים לא חוקיים כמו סחר בסמים וגניבות ענק של מטבעות קריפטוגרפיים.

חיים בצל האזנות הסתר
למרות חיי המותרות, ג'י-און באק, מחברת הספר "מיוחסים אך חסרי כוח", מדגישה כי "כסף לא יכול לקנות הכל". המציאות של האליטה מנוהלת על ידי מנגנון דיכוי משומן היטב.
בתיהם של הבכירים מרושתים בהאזנות סתר, ותנועותיהם מנוטרות ללא הרף. בשיטה של "סכום אפס", כל אחד מהאליטות מהווה איום על חברו, בתקווה לרשת את תפקידו, רכבו או דירתו.

המשטר מעודד הלשנות, והעונש למי שלא יעשה זאת – או למי שייתפס במעל – הוא מוות מול כיתת יורים. האימה מגיעה לשיאה ב"אשמה בגין קרבה": בני משפחתם של הנידונים למוות נאלצים לעיתים קרובות לצפות בהוצאה להורג בשורה הראשונה, כשהם נדרשים להפגין קור רוח מוחלט. "הם לא יכולים לבכות", מסביר עריק בכיר בספר, "כי אם יורידו את מבטם, מאות אנשים הקשורים אליהם עלולים לסבול".
שני עולמות בראש אחד
המחיר הנפשי של חיים כאלה הוא הרסני. עריקים שרואיינו לספר מתארים כיצד הם חיו ב"שני עולמות מקבילים": מצד אחד, חובת הפגנת נאמנות קיצונית למשטר ולקים ג'ונג-און, ומצד שני – הכרה פנימית באבסורד של המערכת. רבים מהם מדווחים על תחושות של בלבול ופיצול אישיות.

למרות התסכול הגובר בקרב האליטה, הסיכוי למהפכה נראה נמוך. החשש המוחשי מאובדן המעמד, לצד שליטה אבסולוטית של משפחת קים, מונעים מבכירים לפעול נגד השלטון. חלק מהעריקים אף מודים כי הם מעדיפים להישאר בצפון קוריאה ולהיות "מישהו" מאשר להיות "אף אחד" במדינות אחרות.
