חשפנו הערב (שלישי) בחדשות 14: בזמן שרבות מדובר על הברחות אמצעי לחימה לרצועת עזה המתבצעות בחסות הסיוע ההומניטרי, מתחת לפני השטח – או ליתר דיוק מעליהם – פועל, על פי המידע, נתיב הברחות נוסף המעביר אמל"ח לרצועה באמצעות רחפנים. המסלול מתחיל באיראן, שם מיוצרים אמצעי הלחימה. משם מועברים המשלוחים לסודן וללוב, ובהמשך מועברים באמצעות שבטים בדואיים לאורך מאות קילומטרים במדבר, עד למצרים ולחצי האי סיני.
2+בשלב הבא יוצרים הבדואים בסיני קשר עם שותפיהם מהפזורה הבדואית בישראל. על פי חלוקת הטריטוריות הנהוגה בין השבטים בנגב, גבול הנגב המערבי "שייך" לבדואים מהיישוב ביר הדאג', אשר מעמיסים את אמצעי הלחימה על רחפנים.
לא מדובר ברחפנים קטנים כדוגמת רחפני הסיב של חיזבאללה, שמחירם כמה אלפי דולרים והם מסוגלים לשאת קילוגרמים בודדים של מטען, אלא ברחפנים כבדים שמחיר כל אחד מהם יכול להגיע לכ-200 אלף דולר, ויכולת הנשיאה שלהם עומדת על קרוב ל-100 קילוגרמים של ציוד.
2+מהנגב המערבי, המבריחים מביר הדאג' מטיסים את הרחפנים כשהם עמוסים באמצעי לחימה אל אנשי חמאס בתוך רצועת עזה. כמה אמל"ח הוכנס בדרך זו לרצועה אינו ידוע, אולם ההערכות הן שמדובר בכמויות משמעותיות.
לא רק נשק
בעשרות השנים האחרונות התפתח לאורך הגבול שבין רצועת עזה, מצרים וחצי האי סיני מערך הברחות ענף, ששימש להעברת מגוון רחב של סחורות. דרך מנהרות ומסלולים בלתי חוקיים הוברחו לאורך השנים מוצרי מזון, דלק, תרופות, חומרי בנייה, חלקי חילוף לכלי רכב, בעלי חיים, מוצרי צריכה ואמצעים נוספים, לצד אמצעי לחימה. היקף ההברחות הפך את המסחר הבלתי חוקי לענף כלכלי משמעותי באזור.
2+לפי הדיווחים, רשתות ההברחה הסתמכו על היכרותם של שבטים בדואיים עם השטח המדברי ועל קשרים שנבנו בין גורמים משני צדי הגבול. אותם נתיבים שימשו להעברת סחורות אזרחיות לצד הברחות בלתי חוקיות אחרות, והותאמו מעת לעת בהתאם לאמצעי האכיפה של מצרים וישראל. גם לאחר הריסת חלק גדול ממנהרות ההברחה, העריכו גורמים שונים כי רשתות ההברחה המשיכו לחפש דרכים חלופיות להעברת מטענים אל רצועת עזה.
