לקראת פסגת נאט"ו שתיפתח השבוע באנקרה, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ צפוי להודיע למקבילו הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, כי הוא מוכן להשיב את טורקיה לתוכנית הרכש של מטוסי הקרב החמקנים F-35. החלטה זו מסמנת תפנית חדה במדיניות האמריקאית, שכן היא הופכת את החרם הכלכלי והביטחוני שטראמפ עצמו הטיל לפני שבע שנים מטעמים של ביטחון לאומי. ארבעה פקידי ממשל בכירים אישרו כי המהלך גובש לאחר שבועות של עבודה מאחורי הקלעים מצד גורמי ביטחון, אם כי טראמפ צפוי להיתקל במשוכות משפטיות קשות ובחזית סירוב איתנה בגבעת הקפיטול, כך דווח היום (שלישי) ב"ניו יורק טיימס".

על פי גורמים בממשל, המהלך עשוי לצאת לדרך באמצעות חילופי מכתבים רשמיים בין שני המנהיגים במהלך ביקורו של טראמפ בטורקיה. סגן הנשיא, ג'יי די ואנס, אישר לאחרונה כי הנשיא הנחה את פקידי הממשל למצוא נתיב עוקף למגבלות כדי לספק לארדואן את המטוסים שחשק בהם זמן רב.
ואנס ציין כי הנושא הועבר לבחינתו של מזכיר ההגנה פיט הגסת': "פיט וכל הצוות בוחנים את זה ברגע זה, מכיוון שישנם דברים מסוימים שעלינו לאשר שאכן קרו אם ברצוננו לציית לחוק האמריקאי. הנשיא ביקש מאיתנו לעשות זאת".

מאחורי הקלעים של העסקה עומד ניסיון למצוא פרצה משפטית בחוק האמריקאי משנת 2020, האוסר על מכירת ה-F-35 לטורקיה כל עוד מערכת ההגנה הרוסית S-400 נמצאת ברשותה. כדי לעקוף את המכשול מבלי שארדואן ייאלץ להודות בכישלון, גורמי ביטחון בוושינגטון בוחנים מנגנון יצירתי: העברת סוללות הטילים הרוסיות – שרובן הגדול עדיין ארוז במכולות המשלוח המקוריות ולא הופעל מעולם-– לידי צד שלישי, או לחלופין, השארתן בטורקיה תוך פירוק רכיבי מפתח חיוניים שיהפכו את המערכת לבלתי שמישה. נטרול מבוקר זה יאפשר לנשיא טראמפ להצהיר בפני הקונגרס כי טורקיה עומדת בלשון החוק, ובכך להכשיר את מסירת החמקנים הנעולים במחסנים בארצות הברית.

טראמפ עצמו התייחס לסוגיית ה-F-35 בפגישה שקיים לאחרונה בחדר הסגלגל עם מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, והצהיר כי הוא מתכנן להביא לארדואן מתנה שתהפוך אותו ל"שמח מאוד", ובהמשך הוסיף בקצרנות: "אנחנו נסתדר."
עם זאת, התוכנית האמריקאית מעוררת התנגדות בינלאומית חריפה, ובראשה מצד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שתקף את המהלך בחריפות בריאיון שהעניק לרשת פוקס ניוז: "טורקיה היא מדינה נהדרת, אך היא נשלטת על ידי אדם שקורא בגלוי להשמדת ישראל. הוא כובש חצי מקפריסין, מדינה בנאט"ו. הוא מאיים על יוון, מדינה אחרת בנאט"ו, והוא מדבר בגלוי על כיבוש ירושלים".

המכשול העיקרי העומד בפני הממשל הוא חוק שחוקק הקונגרס בשנת 2020, המונע לחלוטין מכירת F-35 לטורקיה, אלא אם כן הממשל יקבע רשמית כי המערכות הרוסיות אינן ברשותה עוד. כדי לעקוף מגבלה זו, גורם המעורב בשיחות חשף כי נשקלת האפשרות שטורקיה תעביר את מערכות ה-S-400 שלה – שרבות מהן עדיין נמצאות במכולות המשלוח המקוריות שלהן פ לידי צד שלישי.
פקיד ממשל שני הדגיש כי המנגנון טרם גובש סופית. בעבר עלתה הצעה להעבירן לאוקראינה, אך היא קרסה, וכעת נראה שגם טראמפ וגם ארדואן לא יסכימו למכור מערכות רוסיות עוצמתיות אלו לקייב. הצעה חלופית שנשקלת היא נטרול המערכות באמצעות הסרת רכיבי מפתח חיוניים.

המשבר הנוכחי החל בשנת 2019, במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, כאשר טורקיה סולקה בבושת פנים מתוכנית ה-F-35 היוקרתית בעקבות החלטתה לרכוש מרוסיה את מערכות ההגנה האווירית המתקדמות מסוג S-400. החשש הכבד בוושינגטון ובנאט"ו היה שטורקיה תאמן את מערכות הראדאר הרוסיות על מטוסי ה-F-35 החדשים, ובכך תאפשר למוסקבה ללמוד את יכולות החמקנות ומערכות הטילים המתקדמות של המטוס האמריקאי, דבר שיהווה פרצת אבטחה חסרת תקדים.
בשנת 2019 הבהיר הבית הלבן את עמדתו בהצהרה רשמית, שעלתה לארה"ב כחצי מיליארד דולר בשל השבתת השותפות הטורקית: "ה-F-35 אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם פלטפורמת איסוף מודיעין רוסית שתשמש ללמידה על יכולותיו המתקדמות. טורקיה היא שותפה ארוכת שנים ובעלת ברית מהימנה בנאט"ו מזה למעלה מ-65 שנה, אך קבלת ה-S-400 פוגעת בהתחייבויות שכל בעלות הברית בנאט"ו נטלו על עצמן להתרחק ממערכות רוסיות".

במקביל, הממשל הטיל אז סנקציות על סוכנות הרכש הביטחוני של טורקיה, אשר נותרו בעינן עד היום, בעוד מטוסי F-35 שכבר שולמו על ידי הטורקים נותרו מאוחסנים בארצות הברית ללא דורש. טראמפ מעולם לא השלים עם ההחלטה, נהג להאשים את קודמו ברק אובמה בתנאים שהובילו למשבר, ומאז חזרתו לבית הלבן הוא בוחן דרכים לבטל את הסנקציות.
למרות האופטימיות שהפגין שגריר ארה"ב לשעבר, תומאס ג'יי באראק ג'וניור, שחזה ביוני 2025 כי המבוי הסתום ייפתר עד סוף אותה שנה בתמיכת הקונגרס, המציאות הפוליטית התבררה כמורכבת בהרבה. המהלך צפוי להיתקל בהתנגדות עזה מצד מחוקקים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, בהובלת סנאטור ג'ים ריש מאיידהו, יו"ר ועדת קשרי החוץ של הסנאט, המפגין ספקנות קשה כלפי העסקה.

המשמעות הגיאופוליטית של המהלך רחבה בהרבה מהעסקה הצבאית עצמה: מדובר בניסיון של טראמפ לחזק את הקשרים עם מנהיגים סמכותניים שהוא מעריך, דוגמת ארדואן, גם במחיר של סדקים בתוך ברית נאט"ו ופגיעה באינטרסים ביטחוניים מול בעלות ברית מסורתיות כמו ישראל ויוון. המהלך ממחיש את המדיניות הבלתי צפויה של הממשל הנוכחי, המוכרזת חרף איומיו של ארדואן על ריבונותן של חברות נאט"ו אחרות, כגון יוון וקפריסין, והצהרותיו הקיצוניות נגד ישראל.
