כנס NATCON יתקיים בבנייני האומה בירושלים בין ה-6 ל-8 באוקטובר 2026, ומופק בשיתוף פעולה בין קרן אדמנד ברק, מכון הרצל ו-C14. הוועידה מוכיחה כי השמרנות אינה עוד זרם שולי, אלא תנועה חובקת עולם התופסת את המרכז הרעיוני-תודעתי של השיח הציבורי בימין במערב.
האירוע, בשיתוף C14, מכון הרצל וקרן אדמנד ברק, מביא ארצה את מייסדי המחנה הלאומי האמריקאי והאירופי, לצד בכירי ממשל, מנהיגים ואנשי רוח ותקשורת בולטים, במטרה לחזק את החיבורים בין תנועות השמרנות הלאומיות במדינות שונות. המחנה הלאומי בישראל יבין שהוא אינו עומד לבד.
כנס NATCON, שהושק בוושינגטון ביולי 2016, הפך בתוך עשור לבמה המרכזית לתחיית השמרנות הלאומית מתאוריה מדינית לפוליטיקה ומדיניות של ממשלות ימין. הרעיונות שהתעצבו לאורך השנים בכנסים של התנועה, עיצבו את השקפת עולמם של מנהיגים בולטים כמו סגן נשיא ארה"ב, ג'יי די ואנס, לצד מרקו רוביו, רון דסנטיס, ויקטור אורבן, ג'ורג'ה מלוני וסואלה ברוורמן ואחרים.
התנועה החלה את דרכה בדצמבר 2016, רגע לפני השבעתו הראשונה של דונלד טראמפ. ד"ר יורם חזוני, נשיא מכון הרצל ויו"ר קרן אדמונד ברק ושותפו, החוקר אופיר העברי, ארגנו אז כנס ניסיוני בניו יורק כדי לנתח את התופעה הפוליטית החדשה.
חזוני, הנחשב באמריקה ובאירופה לאביהם הרעיוני של אנשי ממשל טראמפ, זיהה בטראמפ תגובת נגד חיובית לליברליזם ולמגמת הגלובליזציה שביקשה למחוק את מדינות הלאום. בספרו על השמרנות מגדיר חזוני שמרן כ"מסורתן" – אדם הפועל לשקם ולבנות את מסורות אבותיו הלאומיות והדתיות, מתוך הבנה שהחוסן הלאומי תלוי במסורת הייחודית של האומה. הכנס מציג את השמרנות הלאומית כחלופה הרעיונית המעמיקה והחשובה ביותר לליברליזם כיום.
3+הגותו של חזוני מציבה ביקורת חריפה כלפי הליברליזם המערבי, שלטענתו נכשל ביצירת לכידות חברתית של עמים. הניסיון להפוך את ארה"ב למדינה ליברלית מובהקת – כמו האיסור על תפילות ולימודי תנ"ך בבתי ספר ציבוריים, יצר ואקום ערכי שמשך פנימה את תרבות ה"ווק" והפרוגרסיביות, שהיא למעשה ניאו-מרקסיזם הכובש את הדור הצעיר הגדל ללא זיקה לתנ"ך. את המאבק הזה מובילים אנשי הרוח של NATCON, ביניהם, דאגלס מארי, פטריק דנין ומלאני פיליפס.
חשיבותם של אנשי האקדמיה בוועידה קריטית: הם מייצרים משקל נגד לאקדמיה המרכסיסטית-ליברלית המשליטה את כוחה על הפוליטיקה ועל מערכות המשפט, החינוך והתקשורת, במטרה למחוק עמים ואת מדינות הלאום העצמאיות.
אחד היעדים המרכזיים של הכנס בירושלים הוא לחזק מחדש את התודעה התנ"כית בקרב תנועות הימין בעולם, כבסיס רעיוני לתרבות המערבית בכלל, ולתנועות הימין במערב בפרט. במקביל, הוועידה מבקשת לברר אינטרסים משותפים בין תנועות לאומיות של עמים שונים, ולבנות כיווני שיתוף פעולה ביניהם, על בסיס ערכים משותפים וריאליזם פוליטי.
3+הצורך במאבק הרעיוני הזה עלה שלב, במיוחד על רקע אירועי 7 באוקטובר. חזוני מזהה מצוקה באליטות הליברליות במערב, ומצביע על ברית מסוכנת בין השמאל הרדיקלי לתנועות אסלאמיות, המשתמשות בסיסמאות אנטי-ישראליות כדי לפגוע בממסד המערבי הישן וביהדות ארה"ב. מנגד, במחנה השמרנות הלאומית נרשמת אהדה חסרת תקדים לישראל. השמרנים הלאומיים מעריכים אותה דווקא בשל מאפייניה המסורתיים: הילודה, חוסן המשפחה, והנכונות של הצעירים ללמוד תנ"ך ולהגן על מולדתם. מאידך, התפתחה בשנים האחרונות בקרב הימין האמריקאי פיצול משולש – בין מיעוט ליברלי, רוב לאומי קלאסי המייצג את ממשל טראמפ, והימין הסהרורי.
ההישגים הפוליטיים של התנועה ניכרים גם בהתרחבותה הגלובלית. בוועידות האחרונות נוצרו קשרים פומביים עם משלחות מהודו, ואף נשא בהן דברים יורש העצר האיראני המודח, רזא כורש עלי פהלווי, שהציג חזון לאיראן כמדינת לאום עצמאית ובת ברית פוטנציאלית לישראל. המאבק הרעיוני אינו חף מהתנגדויות; בוועידה שנערכה בעבר בבריסל, השלטון המקומי, הנשלט בידי מוסלמי, אף שלח משטרה בניסיון לעצור את הדיונים, צעד שרק הוכיח את נחיצות המערכה על דעת הקהל.
3+על פי חזוני, השמרנות הלאומית מסתמנת כחבל ההצלה הרעיוני של המערב, המצוי בסכנת גוויעה תחת הליברליזם והמרכסיזם. כפי שבחירתו של דונלד טראמפ לכהונה שנייה בבית הלבן סימנה עבור רבים את שבירת הגה הספינה רגע לפני פגיעה בקרחון, כך גם הוועידה הזו מעצבת את מדיניות הממשל הנוכחי בסוגיות הפנים והחוץ הבוערות ביותר. הגעתו של כנס NATCON לירושלים היא הזדמנות יוצאת דופן לחבר את הציבור והימין בישראל למערכה העולמית הרחבה. כאן מתגבשת ברית עוצמתית ואמיתית בין מדינות לאום ריבוניות המכבדות זו את ריבונותה של זו, ומבטיחות את לכידותן, עתידן ומורשתן לדורות הבאים.
