קמפיין הדה לגיטימציה נגד הימין נמשך. ושוב חוזר אותו ניגון. מנסים להכניס לציבור רעיון אחד: הימין לא יכבד את התוצאות יגנבו את הבחירות. וכמובן קלישאות סוף הדמוקרטיה.
3+היום זה יאיר לפיד, שטוען שהממשלה מתכננת להגיע לבחירות בלי בית משפט ומזהיר מתרחישי קיצון. להחלטת הממשלה אתמול שהיא לא תקבל את פסיקת בג"ץ, הייתה מטרה: הממשלה רוצה להגיע לבחירות בלי בית משפט.
מכונת הרעל מפמפמת בהתמדה את הרעיון הזה, עד שהטירוף נשמע הגיוני. זו תוכנית סדורה שמטרתה לגנוב את הבחירות. כן, הפרסום אתמול על אי ציות לפסיקת בג"ץ כבר הוכחש אבל לפיד וחבריו יעשו הכל כדי לפמפם את הקמפיין שלהם.
3+וזה לא חדש. זה נאמר כבר במערכות בחירות קודמות. וגם לפיד יודע שזה שקר. נתניהו נמצא בפוליטיקה עשרות שנים. הוא ניצח. הוא הפסיד. הוא כבר עבר לאופוזיציה. ובכל פעם כיבד את הכרעת הבוחר.
אז מאיפה מגיע התסריט הזה? אולי כשהמחנה שלך מרגיש שהוא עלול להפסיד, הרבה יותר קל להכין מראש את התירוץ. להסביר שהבעיה היא לא שהציבור בחר אחרת, אלא שהמשחק לא היה הוגן. אנחנו זוכרים איך בעבר הפחידו אותנו מתרחישי קפיטול. אמרו שהימין לא יקבל את התוצאות. שהמדינה בדרך לכאוס.
3+אבל בסוף הבחירות התקיימו. והעם הכריע. הנה הכותרת של יוסי ורטר בהארץ הבוקר. אי־כיבוד החלטת בג"ץ הוא ניסוי כלים: בהמשך תנסה הממשלה לשבש את הבחירות ותוצאותיהן. עוד לא נפתחו הקלפיות. עוד לא נספר קול אחד. אבל כבר מכינים לציבור את התרחיש.
אם התוצאה לא תהיה כמו שרוצים, כנראה שלא הציבור הכריע. כנראה שהיה "שיבוש". וזה בדיוק אותו דפוס. לייצר ספק מראש. להכניס פחד. להחליש את האמון עוד לפני שההליך התחיל.
3+זו כבר לא ביקורת זו זריעת פחד. מדינת ישראל חזקה. האזרחים יבחרו. הקולות ייספרו. והציבור יכריע. לא כותרות. לא תחזיות אימה. ולא מי שמנסה לכתוב את ההסבר להפסד עוד לפני שהמשחק התחיל.
