הדרמה שהתחוללה הבוקר באולם בית המשפט העליון היא כבר מזמן לא דיון משפטי יבש על מינוי מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, היא הצצה מטרידה למציאות שבה רצון הבוחר והחלטות הדרג המקצועי נרמסים תחת דורסנות שיפוטית. כאשר שופטי בג"ץ מציעים לטרפד את מינויו של יהודה אליהו, אדם שוועדת האיתור המקצועית קבעה לגביו פה אחד כי הוא המוכשר והמתאים ביותר, הם לא רק פוסלים איש מקצוע ראוי, הם מבהירים לציבור הישראלי שקולו בקלפי פשוט אינו נחשב.
3+הבוקר, בשעה 10:00, מדינה שלמה עצרה את הנשימה מול השידור החי מבית המשפט העליון. על המוקד: מינויו של יהודה אליהו למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). על פניו, מדובר בהליך מנהלי פשוט. למעשה, מדובר בקרב מאסף על המשילות, על הדמוקרטיה ועל הזכות הבסיסית של ממשלה נבחרת לממש את המדיניות שלשמה קיבלה מנדט מהציבור.
האבסורד זועק מכל פינה באולם הדיונים. עתירות קנטרניות, המובלות על ידי ארגוני שמאל קיצוניים, מנסות שוב ושוב להשתמש במערכת המשפט ככלי פוליטי עוקף דמוקרטיה. מולן ניצבת קביעה מקצועית, חד-משמעית ונקייה מכל רבב של ועדת האיתור הרשמית, שהגדירה את אליהו כמתאים ביותר להוביל את הגוף האחראי על קרקעות המדינה. אך שופטי בג"ץ, בהרכב לעומתי שכבר הוכיח חוסר סבלנות לעמדת המדינה, העדיפו לאותת הבוקר על כוונתם להתערב, לבטל, או להחזיר את הגלגל לאחור.
3+זו אינה פרשנות משפטית, זו נטילת סמכויות דורסנית מידי העם ונציגיו. מי שמנהל את המדינה צריכה להיות הממשלה שנבחרה על ידי מיליוני אזרחים, ולא הרכב שופטים שלא נתן דין וחשבון לאיש. אל מול הניתוק הממסדי הזה, השטח אמר הבוקר את דברו בעוצמה שלא נראתה כמותה שנים. מפגן תמיכה לאומי, חוצה מגזרים, מפלגות ודעות, התייצב כחומה בצורה מאחורי המינוי של אליהו. עשרות ראשי רשויות מקומיות, מהצפון המופגז ועד לעוטף עזה הנבנה מחדש, מראשי ערים במרכז ועד למנהיגי הציבור הדרוזי, חתמו על קריאה נחרצת לבג"ץ: אל תיגעו במינוי.
כאשר יו"ר מרכז המועצות האזוריות שי חג'ג', יו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות יאסר גדבאן, ראש עיריית קרית שמונה אביחי שטרן, ראש מועצת אשכול מיכל עוזיהו ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ חותמים יחד על מסמך אחד, זהו אינו אירוע פוליטי. זהו קונזנזוס לאומי רחב של האנשים שנמצאים בחזית העשייה, שמבינים שיהודה אליהו הוא האיש הנכון במקום הנכון.
מקורב ליהודה אליהו סיפר לי הבוקר כי צוות ההגנה הגיע לדיון בראש מורם ובנחישות אדירה להילחם על המינוי לו זכה על פי דין. הם מגיעים עם אמון בכך שהצדק וההיגיון המקצועי חייבים לנצח, וכי בית המשפט יכבד בסופו של דבר את רצון הרוב המוחלט של עם ישראל.
3+השאלה שנותרה פתוחה בסיומו של הדיון הזה מהדהדת בחלל הציבורי: האם הלחץ הציבורי האדיר, הצדק המקצועי והדמוקרטיה הישראלית בכלל מעניינים את שופטי בג"ץ? או שמא שוב נחזה בהתערבות משפטית פוליטית שדורסת את המשילות ואת טובת האזרחים? התשובות יתבררו בהחלטה הרשמית, אך דבר אחד בטוח, עם ישראל, על כל גווניו ונציגיו האמיתיים בשטח, עומד איתן. לא נשלים עם מציאות שבה פקידים וגלימות מחליפים את הריבון בקלפי. רשות מקרקעי ישראל צריכה מנהיגות מקצועית וציונית, והעם לא יאפשר לקונספציה המשפטית לנצח את האינטרס הלאומי.
