היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד דודי קופל, העביר היום (ראשון) לוועדת הכנסת חוות דעת חריפה לקראת הכנת הצעת חוק יסוד: לימוד תורה לקריאה שנייה ושלישית. במסמך, המשתרע על פני 16 עמודים, מזהיר האוצר כי אף שלא ניתן בשלב זה להעריך את העלות התקציבית של החוק בשל עמימותו, לפרשנות שתינתן לו עשויות להיות השלכות משמעותיות על תקציב המדינה, מדיניות הממשלה והמשק הישראלי.

לפי חוות הדעת, אם החוק יפורש כך שלימוד התורה יקבל עדיפות חוקתית על פני עקרון השוויון, הוא עשוי להצדיק הרחבת תקציבים והטבות ללומדי תורה, לרבות בתחומי הדיור, מעונות היום, התחבורה הציבורית, מוסדות החינוך והישיבות. באוצר מזהירים כי מהלך כזה עלול לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים ולהקשות על אכיפת חובת הגיוס של תלמידי הישיבות.
בחוות הדעת מודגש כי מאז פרוץ המלחמה נדרש צה"ל להרחיב את היקף שירות המילואים באופן נרחב, וכי לפי נתוני הצבא נדרשים כ-12 אלף חיילי חובה נוספים. באוצר מציינים כי העלות הכלכלית של חודש מילואים למשרת בודד עומדת בממוצע על כ-50 אלף שקל, וכי העלות המצטברת של שירות המילואים בשנים 2023-2026 צפויה להגיע לכ-170 מיליארד שקל למשק ולכ-115 מיליארד שקל לקופת המדינה. עוד נכתב כי כל פגיעה בתמריצי הגיוס של גברים חרדים צפויה להכביד עוד יותר על משרתי המילואים ועל המשק כולו.

האוצר מוסיף כי קיימים סימנים לכך שהסנקציות הכלכליות שנקבעו בעקבות פסיקות בג"ץ כבר הובילו לעלייה במספר המתגייסים החרדים. לפי הנתונים המובאים במסמך, קצב הגיוס השנתי של חרדים בשנת 2025 הוערך בכ-3,500 מתגייסים – עלייה של כ-50% לעומת 2024 ויותר מפי שניים לעומת התקופה שלפני המלחמה. לטענת גורמי המקצוע, ביטול התמריצים הללו או השבת ההטבות עלול לבלום את המגמה.
חוות הדעת מתייחסת גם להשלכות ארוכות הטווח על שוק העבודה. באוצר מזהירים כי שיעור התעסוקה של גברים חרדים נותר נמוך, סביב 53%, וכי המשך המגמה, לצד התחזיות שלפיהן הציבור החרדי יהווה כשליש מאוכלוסיית ישראל בשנת 2065, עלול להביא לפגיעה בצמיחה, לירידה בהכנסות המדינה ממסים ואף להוביל בעתיד לצורך בהעלאת מסים כדי לשמר את רמת השירותים הציבוריים.

בסיכום המסמך קובע משרד האוצר כי אם הצעת חוק היסוד תעניק בפועל עדיפות ללימוד תורה על פני ערכים חוקתיים אחרים, היא עלולה לפגוע ביכולת המדינה להגדיל את היקף הגיוס לצה"ל, להכביד על ציבור המשרתים במילואים, להחליש את ההשתלבות בשוק העבודה ולהעמיק את הפגיעה בכלכלה הישראלית בשנים הקרובות.
